כמה שאלות נוקבות לאפרים מאיר

1. "המבנה" בקדושת לוי. מדוע לקח חודש ימים עד שהחלו לשפצו?
2. כל בר-דעת מבין שמבני ציבור מבוטחים ע"י חברת ביטוח. ומכספי משלם המיסים משולמים הון עתק לבטח את כל מבני הציבור בביתר עילית. מדוע נמנע מחברת הביטוח לשפץ בעצמה את ה"מבנה", כמקובל בכל נזק או שריפה?
3. מדוע כל מבנה בית כנסת יביל, ראש העיר מכריח לבנותו דווקא ע"י חברה מסויימת. דבר הגורם הוצאה גבוהה הרבה יותר מהעלות הרגילה אם כל אחד יבנה עם קבלן שלו. הרי העירייה כבר לא מסבסדת בשקל אחד שחוק את הבנייה כמו שהיה בעבר? האם הקבלן של העירייה גורף רווחים אלו לכיסו? מי עוד מרוויח מכך?
4. האם בגלל התקשרות מסתורית עם קבלן, העירייה גם ב"מבנה החשוב" בקדושת לוי, סירבה בתוקף שהביטוח ישפץ בעצמו את ה"מבנה"? הרי ידוע שחברות ביטוח מחזיקות אנשי מקצוע מהשורה הראשונה?
5. אם יבוא ראש העיר ויטען, שבגלל "קדישת המחנה" אסור לחברה חיצונית לשפץ, הרי זה 'בלוף'. כי הרי הרבנים יכולים לפקח על העבודות, ואין נפק"מ אם יטייח בפועל 'אחמד' או 'איסמעיל'? ובפרט שהשיפוץ לא בבורות אלא רק נזקי שריפה בחדר כביסה?
6. השאלה מתחדדת שבעתיים: אם בגלל כל זה יצטרכו רבים לנסוע לשכונות מרוחקות, ויש פגיעה בקדושה, בכבוד, ויש הלבנת פנים ברבים, האם זה לא שיקול הלכתי למהר ולא לעכב שיפוץ?
7. מכאן השאלה: מה האינטרס של אפרים מאיר שכל דבר שיפוץ, על בית כנסת, או מבני ציבור, על שה או על שלמה, שישלם שניים לרעהו?

אוליי לדובר העירייה הפתרונים.