תחקיר ביתר בתנופה: מה תקוע במחלקת היתרי בנייה בעיריית ביתר

עקב תלונות רבות שהגיעו לאורך תקופה, על סחבת נוראית במחלקת היתרי בנייה בעירייה, "ביתר בתנופה" יצא לבדוק בתחקיר בלעדי, מה הבעייה במחלקה הנ"ל, כמה זמן לוקח לקבל היתר בנייה, מהם הגורמים לכך שהתושבים חשים שהכל "תקוע" שם. שוחחנו עם אדריכל וותיק, שיד ורגל לו במהלכים בתוך המחלקה הנ"ל, ועם שני משרדים של אדריכליות מהמוכרים בעיר, לראות האם יש דברים בגו, ומה הדרכים לפתור את הבעיה. והנה הממצאים:

א. אי התאמה בין מספר בקשות ההיתר והצרכים של העיר, לכוח אדם המטפל:

פעם, כשהעיר ביתר היתה קטנה והכילה את גבעה א', וחלק הוותיק של גבעה ב', רק המהנדס מר אבישי מירון, היה בודק את כל התיקים להיתר. עם הזמן, נוספו מאות עד אלפי דירות חדשות. בנוסף, הצהיר ראש העיר בקדנציה הראשונה שלו, שהוא יתן לבנות. הגדיל לעשות, והכריז על "מהפיכת הבנייה". הבעיה, שבין דיבורים למעשים המרחק כנראה רב. הלכו והביאו תקן נוסף, לעובד שיבדוק לפני הבדיקה הסופית המאשרת של המהנדס. אך, דא עקא, העובד דנן, רצה להוכיח נאמנות למערכת, והחל לדקדק כחוט השערה בכל קו ובכל מידה. אדריכלים רבים טענו אז, שבמקום להקל ע"י עובד נוסף, יש מהמורה נוספת. גם לאחר הבדיקה הראשונית, המהנדס עצמו גם העיר מה שהעיר, ועד שהאדריכל\ית תיקנה הטעון תיקון, רץ להדפיס, להגיש בימי קבלת קהל, שוב  חולף לו זמן יקר.

היה גם בזמנו תקופה בה המהנדס יצא לחופשה, והוחלט להביא חברה חיצונית שתטפל בהיעדרו בתיקים. הבעיה: הסיכום שהושג בתקציב המוגבל של העירייה, הספיק לתקצב רק מספר שעות עבודה מצומצם בשבוע. זאת ועוד, עובד שמגיע מבחוץ פעמיים בשבוע למספר שעות, רק מסרבל את המערכת, ולא ממש מהווה פיתרון כמו עובד קבוע. אגב, עלות של עובד חברה חיצונית מספר שעות מצומצם, עולה יותר מאחזקת עובד נוסף קבוע. לא ברור מה הניע את ראה"ע להסכים לפתרון זה.

אחרי הבחירות, ורצון טוב של גורמים מסוימים בעירייה כן לזרז את המערכת, היתה תחושה של תזוזה מסוימת. אבל בשלב מסויים, בגלל חוסר נכונות או מוטיבציה (או שניהם יחד...) מצד ראה"ע, בשלב מסויים הכל חזר לקדמותו. עובדת מסוימת יוצאת לחופשת לידה, פה מקצצים בתקן של בודק, והרי לכם מבוקה ומובלקה. (ראה מייל ששלח תושב ביתר על "שביתה סמויה במחלקה")

ב. אין היערכות מתאימה מבחינת ציוד, חדרי עבודה וכדו'

לאחר הבחירות האחרונות, לאחר שאדריכלים רבים שוב התלוננו שבאו מים עד נפש, וחייבים עוד עובד לבדיקה ראשונית של היתרים החליטו להביא עוד תקן של בודק. אך דא עקא, בודק יש, מחשב אין. "מהפיכת בנייה", הוכרזה, אבל כסף לקנות מחשב אין. בקושי אילתרו מקום לעבוד לשני העובדים מחוץ למחלקת מהנדס העיר, בחדר שנועד לקריאת מפות.

ג. שמים תיקים "למעלה". זה הכל.

מ"למעלה", שמים תיקים "למעלה". מקומה ג' העליונה, כלומר משרד ראש העיר, מנחיתים על המחלקה תיקים הזקוקים ל"טיפול הדחוף ביותר". אזרח המקושר למי שצריך, ומעוניין לקבל היתר בנייה מהיר, אינו ניגש כלל למחלקת מהנדס העיר. הוא שם פעמיו למשרדי ראש העיר, אחרי קביעת פגישה מיוחדת, שם מסכמים מה שמסכמים, והתיק עושה דרכו אחר כבוד למעלה ערימת התיקים לטיפול מיוחד. וכך, אזרח תמים שהולך ישר, התיק שלו יהיה תמיד בתחתית הרשימה, כנושא על גבו את כל הפרוטקציונרים מעליו. אחר כך לא פלא שרק לבדיקת "תנאי סף" מחכים חצי שנה!

ד. מדיניות לא יציבה של היתרי בנייה.

פעם היו החוקים ברורים. בחזית 4 מטרים מהכביש, בצדדים 3 מטרים, מספר קומות מוגדר, וכו'. היום, אין אדריכל\ית שיכולה לדעת על בוריו מה יהיה מותר ומה אסור. מצד אחד, יש תושבים שהחמירו איתם על קוצו של תג. מצד שני, יש תושבים שהתירו להם הכל. נשאר להם רק לבנות על הכביש ממש וחסל. לכן כל אדריכל לא מתחיל לשרטט בקשת היתר עד שלא מוודה אישית במחלקה הנ"ל, אם הדבר יאושר לו או לא. לפי החוק חייבים להיות כללים ברורים, ולא ערפל לא ברור. הדבר הזה גופא, מעכב הרבה התחלת טיפול בהיתר בנייה.

ה. אדריכלים לא מעוניינים להגיש בכלל היתרי בנייה-זה לא רווחי.

יגיד התושב: "האדריכל מרוויח עלי יפה". משיחה שערכנו עם מספר אדריכלים, עולה התמונה הבאה: סביבות 4000 שקל מקבל האדריכל. בהתחלה חייב פגישה עם המהנדס. אחר כך, ניגש לשרטוט ההיתר. מדפיס, מגיש עם רשימה מפוארת לבדיקת סף. תור המתנה לבדיקת סף: בערך חמישה-שישה חודשים. לאחר שסוף סוף נבדק, חסרים השכנים ממול לבניין, ועוד תיקוני שרטוט. שוב, חתימות, תיקונים, תכנית אופציות (שאף אחד לא ממש צריך אותה. כל דייר מוציא חדשה כשהוא בונה). עכשיו ממתינים לוועדה. וועדה מתכנסת בביתר לאחרונה מעט, ומאות תיקים ממתינים. וכו' וכו' ועוד פעם אישור סופי מהמהנדס, ובסוף אגרות, וכו'. סה"כ שנה וחצי. לאחר מכן האדריכל גם אחראי במידה מסויימת עד שהבנייה מסתיימת, והרי לך כאב ראש של שנתיים. שלא לדבר על ריצות הלוך ושוב לעירייה, בכל שני וחמישי, לראות שבכלל יש מישהו שמסתכל על התיק. לא חיים קלים יש לאדריכלים בביתר.

ו. עיכוב תיקים. מחוסר ברירה או בכוונה תחילה?.

סיפור מכלי ראשון מהקדנציה הקודמת: העלו בעיה מסויימת בישיבת העירייה ודרשו מראש העיר פיתרון. צחק הוא ואמר: "חבריה! עדיף להשאיר את המצב ככה. וכך תוכלו לעזור למי שמבקש מכם, ולעקוף את הבעיה. כך תוכיחו שאתם מוצלחים. אם לא יהיו בעיות, איך נוכיח שפתרנו בעיה?!

כל מי שישב בישיבה ושמע זאת, נדהם!

צירוף דברים אלו, ועוד כמה נוספים, הביאו את המצב למה שהוא כיום. הכל תקוע.

חייבים רפורמה חדשה במחלקת היתרי בנייה! 

ראה"ע שמח לשמוע על אישורם של מאות יח"ד חדשות לעיר ביתר,  והודה לשר השיכון ולראה"מ על כך. בפרט שבע"ה תקום שכונה חדשה בעיר ביתר, בגבעה ג'. השאלה היא, כיצד בדיוק מחלקה עם סירבול שכזה, תוכל להתמודד בעתיד הקרוב והיותר רחוק בשינויים הברוכים המתחוללים בעירנו? כבר כיום הכל תקוע, ויד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה מרוב לחץ וערימות תיקים בשלבים שונים. אין ברירה, חייבים לפשט את התהליכים, למנות אנשי מקצוע מתאימים, ולעשות רפורמה משמעותית בהיתרי הבנייה.

"הליך מקוצר"
אין דין בונה עוד 100 מ"ר חדשים, לסוגר מרפסת הקיימת כבר, עקב גידול טבעי. כיום דינם שווה. שניהם ממתינים לוועדה, תוכניות, כאב ראש. מדוע? יש לקבוע הליך מזורז לסוגרי מרפסות, או חדרים קטנים עד 15 מ"ר וכדו'.
אין שום סיבה, שדרישה של תושב למשל למעבר לבן משפחה נכה, יסורבל באותה מידה לבונה 200 מ"ר של יחידות דיור. אם רוצים להמשיך בשיטת "צור בעיות, כדי שנוכל לפתור אותן", אז אפשר להשאיר את מחלקת היתרים בסירבול הנוכחי והבלתי אפשרי.

מימין: מהנדס העיר אבישי מירון, היועץ יהודה דייטש, ראה"ע מאיר רובינשטיין