צוחק מי שצוחק אחרון

בעיריית ביתר החליטו להעלות את מחירי הארנונה באחוזים גבוהים, ובבת אחת: לארנונה ב9% , לעסקים ב22%, ולבנקים ב300%. גורמי האופוזיציה וסתם תושבים איכפתיים, יצאו נגד ההחלטה. כרוזים, מכתבים לחתימה נגד ההחלטה ועוד. תגובה לגיטימית, לכאורה.

העירייה מוציאה הון עתק על הסברת הגזירות.

העירייה מצידה הכינה מבעוד מועד, בתקציב גדול, שטיפת מוח תעמולתית בנוסח העיתון הסובייטי "פראוודה", (האמת...)  ובו מודעות כרומו צבעוניות עם הדמיות יפות, שמסבירות כיצד מדובר בסה"כ ב"עידכון תעריפים" ו"מאז ייסוד העיר לא עודכנו תעריפים" עפרא לפומיא. בדר"כ כשרשות מקומית "מעדכנת" תעריפים, עושה זאת בצורה מתונה, ולא מעלה התעריף ב 22% לעסקים בבת אחת!

תעמולה שקרית.

עוד פנינים: "כשבעים אחוז מתושבי העיר מקבלים הנחה של 90% בארנונה, כך שהעלייה עבורם תהיה זניחה". להשתמש במצוקה של אברכים עמלי תורה כדי להצדיק העלאה לא מידתית לכולם? תמיהה גדולה, חוסר משכל, ופגיעה מוסרית בנזקקים להנחת ארנונה, כאילו שהם אשמים במצב הכלכלי הרע של העיר.

"הגירעון נוצר בעקבות בניית מאה פארקים בעיר".

הסיפור עם המאה פארקים, מזכיר סיפור מרתק ואמיתי לגמרי, שנלקח גם הוא מרוסיה הסובייטית:

יום אחד, הודיעו ל'קולחוז' (דגם האב של הקיבוצים בארץ) רוסי, שמשלחת רמת דרג מארצות הברית, תגיע בקרוב להתרשם מנפלאות הקולחוז הרוסי. כמובן,

הכנות רבות היו, וגם נבחרה ילדה קטנה, לדקלם משפטים יפים על "אמא רוסיה".

ואכן הגיעה המשלחת הכבודה מאמריקה, והדוד סם שואל את הילדה: "נו, טוב לך כאן ברוסיה?" והיא עונה: "כל כך טוב לנו ברוסיה. כל יום אנחנו מקבלים אוכל טעים, משחקים, שוקולד. כל מה שאנחנו רוצים". לפתע נשמע קול בכי. ניגש דוד סם לילדה שבכתה ושאלה לפשר בכייה. ענתה לו "גם אני רוצה להיות ברוסיה...."

והנמשל מובן... מאה פארקים שבנתה העירייה? הילדים לא מכירים אותם. הם כן מכירים הזנחה בפארקים הקיימים, ושילוט המורה לא להשתמש עקב סכנה.

רובינשטיין נלחם בכל האמצעים הכשרים, והפחות כשרים.

בשולי הדברים נאמר, שרובינשטיין מסרב להכיר בביקורת הלגיטימית נגד הגזירות הלא מידתיות, ונציין כי דובר התנועה של רובינשטיין, רודף הצדק האגדי שאולזון, שרודף עד חורמה שלושה חצרות חסידיות ואת העומדים בראשם, אדמורי"ם מפורסמים ללא בושה.

הנ"ל פרסם תמונות מעובדות "פוטושופ" (תוכנה לעיבוד תמונה) מהרהורי ליבו, ומפיץ דרכם מסרים סמויים, שמפאת כבוד הקוראים אין להעלותם כלל, כמו שעולל לרבים אחרים. אגב, מי שהפיץ המסרים הנ"ל, הוא בעל מוח חולני במיוחד. ועוד הוסיף לקינוח, כי בעיית המקוואות בביתר אינה שייכת כלל לעירייה, אלא לעסקני ורבני העיר, שהם ורק הם אשמים במחדל.

כאילו שהמונח "עסקן", מקבל משכורת, ואילו בעירייה עובדים אך ורק בהתנדבות... עצוב.

אין מספיק יועצים שעושים את העבודה.

השאלה הפשוטה היא, האם לרובינשטיין לא מספקת סוללה של יועצים, עיתונים מטעם, ועכשיו גם שאולזון מתגייס למשימה, להציל את עור הראיס?

צוחק מי שצוחק אחרון.

אין מספיק יועצים לרובינשטיין? שאולזון, ברקע רובינשטיין (אילוסטרציה)