"למה להקשות סתם?" כך מתנהלת עיר בישראל
גינת ילדים שהפכה לבית כנסת, מתנ"ס שהוסב לאולם אירועים פרטי. ומעטפות. קטנות ושמנמנות שבדרך מתורמים לנזקקים עצרו בכל מיני תחנות. מאיר רובינשטיין עומד בראש עיריית ביתר עילית, ויש לא מעט דברים שכדאי שתדעו עליו
יוסי אלי
19,872 שקלים. זה הסכום ששילמה עיריית ביתר עילית, העיר החרדית בת 45 אלף התושבים בהרי יהודה על דוחות חניה בתקופה של שלושה חודשים בלבד - מחודש יוני עד חודש אוגוסט 2012. במועצת העיר יש מי שטוען שהדוחות הצטברו על ידי לא אחר מאשר ראש העיר - מאיר רובינשטיין. תלונה על כך התקבלה באגף לביקורת הרשויות המקומיות במשרד הפנים הממונה על הרשויות המקומיות, לפיה למרות שעל העירייה לשלם את הקנסות, עושה רושם שמדובר בהתנהלות בעייתית משהו עם כספי העירייה.
מאיר רובינשטיין הוא איש חביב וחייכן, שעושה כל שביכולתו על מנת להיטיב עם העיר מוכת העוני. אך תחת מעטה הנחמדות, מעלים גורמי אופוזיציה שורה של חשדות על ניהול לא תקין. חשדות אלו נבדקו על ידי וואלה חדשות ועוסקים בשורה של נושאים: מתן אישור לבניית בית כנסת מעל גן ילדים באופן שעלול לסכן את הסובבים, אי-סדרים במינוי מנכ"ל העירייה, הפיכת המתנ"ס לאולם אירועים והתנהלות פזרנית משהו עם תקציב הרשות המקומית. התחקיר מבוסס על תכתובות מיילים של בכירי העירייה, שיחות עם עובדי עירייה ותושבים ועדויות נוספות.
רובינשטיין (42) נשוי לדבורה רובינשטיין ואב לתשעה ילדים, מכהן בראשות העיר מאז שנת 2007. אז, הצליח להדיח את יצחק פינדרוס מכיסאו. הוא איש חסידות ברסלב, וככזה, זוכה לתמיכה רחבה לא רק מהציבור האשכנזי בביתר עילית, אלא גם מהציבור המזרחי. מאז שנכנס ללשכת ראש העיר, מספרים גורמים בעירייה, התקבלו לא מעט החלטות משונות.
הכול זה מלמעלה
"כדי להיכנס לגן, יש צורך לעבור בין פיגומים ובתוך אתר בנייה. הדבר מהווה לכל הדעות סכנת נפשות ברורה ומידית ולכל ילדי הגן והוריהם אשר עלולים להיפגע בצורה פיזית מכל חומרי הבנייה הפזורים במקום". בלשון זו פנו הורי הילדים בגן "לאה וליבי" ברחוב החוזה מלובלין בספטמבר 2014 למחלקת החינוך בעיריית ביתר עילית, זאת במטרה לעצור את בנייתו של בית כנסת מעל הגן בו משחקים ילדיהם. הפנייה הדחופה הועברה ללשכת ראש העיר, שכפי שנראה מיד, הוא זה שאישר את העבודות המסוכנות, אולם מאוחר יותר ניסו מקורביו להתנער מכך.
על פניו, דומה שמדובר בעניין מוניציפלי נקודתי, אלא שמהחומרים שהגיעו לידי וואלה חדשות עולה דפוס של מנהל לכאורה לא תקין, של ראש עיר שמאשר באופן אישי את בניית בית הכנסת לעמותה פרטית, אולם מתנער מכך מאוחר יותר כשמבינים מה הסכנה הנשקפת מהפיגומים שנבנים מסביב לילדים. "על פי בקשת העמותה, הסכימה העירייה בישיבתה מיום 20 באוקטובר 2010 לאחר ביצוע הליך כדין לאשר את ההקצאה בחלק מהמגרש גג גן ילדים לאפשר לעמותה לעשות שימוש במקרקעין, לצורך בניית בית כנסת", נכתב בהסכם.
רק בקיץ האחרון החלו העבודות במקום, ונשלח אותו מכתב מטעם הורי הילדים בגן. התכתבות המיילים בין בכירי העירייה חושפות טפח על מה שנעשה מאחורי הקלעים בעירייה. "בבדיקה שערכתי במסמכי הוועדה ישנו היתר לבית כנסת על גג גן ילדים. ההיתר על שם עיריית ביתר עילית. בדקתי עם שלומי קורן (מפקח חיצוני על פרויקטים מטעם העירייה. י"א) וזה לא מוכר לו. אוביץ (עקיבא אוביץ, מנהל לשכתו של רובינשטיין. י"א), למי ניתן הקצאה למגרש זה?", כתב יהודה קלמן, מנהל מחלקת הפיקוח בעירייה ליהודה דייטש, יד ימינו הנאמן של רובינשטיין ועושה דברו.
בתגובה, ניסה דייטש להיתמם: "אם זה בהיתר, יש מה לעשות? או שאין ברירה ולא באחריותנו?".
אוביץ עצמו, שהיה גם הוא מכותב למייל התערב: "שוחחתי כעת עם הקבלן, נחמן לנגר והוא מטפל בכל נושאי הבטיחות. הוא לא ימשיך בעבודתו עד שהנושא יסודר".
כאן נכנס לתמונה גם מהנדס עיריית ביתר עילית, אבישי מירון: "מי זה? מי נותן הוראות בנייה לקבלן?", הוא שואל.
בשלב זה, מבין העוזר הנאמן דייטש כי מדובר בבעיה שצריך לטפל בה באופן דחוף ולא ללכת סחור-סחור. "אבישי, אני כבר שלחתי הבוקר הוראה לקלמן שיטפל בזה. יהודה. דחוף לעצור שם את העבודה עד שהכול מסודר", כתב.
בשלב זה, מבין העוזר הנאמן דייטש כי מדובר בבעיה שצריך לטפל בה באופן דחוף ולא ללכת סחור-סחור. "אבישי, אני כבר שלחתי הבוקר הוראה לקלמן שיטפל בזה. יהודה. דחוף לעצור שם את העבודה עד שהכול מסודר", כתב.
לדיון גם הצטרף ישראל תיק, מנהל אגף החינוך בעירייה, שטען שהוא שומע על כך בפעם הראשונה. "בעבר ישבנו במקרים אלו עם מתכנן ויועץ הבטיחות ובעלות הגנים כהכנה ותיאום ציפיות לקראת הבנייה. מה שלא נעשה במקרה דנן. אבקש לדעת האם יועץ בטיחות מלווה שם את תהליך הבנייה בהיבט של דרישות ביטחון ובטיחות כדי שחלילה לא יינזקו שם תלמידות הגנים".
מהנדס העירייה מירון הבהיר: "עבודות הבינוי אינן באחריותי. עד עכשיו לא ברור מי בונה ובאיזו הוראה. בודקים עם אוביץ אם ניתנה הוראה לגוף חיצוני".
מנהל אגף החינוך תיק: "האם לא הוצא שם היתר בנייה?"
המהנדס מירון: "מי שבונה זה לא בעל ההיתר. ההיתר הוא על שם העירייה, ומחלקת הבינוי של העירייה לא יודעת מי בונה".
מנהל אגף החינוך: "שתדעו שמדובר בסכנת נפשות. אסור לזלזל, יש שם 150 ילדות קטנות. צריך לבדוק דחוף מה הולך שם ואם מדובר בהתנהלות לא לפי נהלי הבטיחות, תעצרו שם את הבנייה מיד".
המהנדס מירון: "מי שבונה זה לא בעל ההיתר. ההיתר הוא על שם העירייה, ומחלקת הבינוי של העירייה לא יודעת מי בונה".
מנהל אגף החינוך: "שתדעו שמדובר בסכנת נפשות. אסור לזלזל, יש שם 150 ילדות קטנות. צריך לבדוק דחוף מה הולך שם ואם מדובר בהתנהלות לא לפי נהלי הבטיחות, תעצרו שם את הבנייה מיד".
או אז נכנס לתמונה ראש העיר בכבודו ובעצמו, שמתגובתו ניתן ללמוד כי היה מודע לבנייה ולזהות הגוף שקיבל אישור לבנות את בית הכנסת.
רובינשטיין: "א. לא העירייה בונה שם, אלא עמותה באופן עצמאי. ב. לא משנה על שם מי ההיתר, חייבים לעצור שם את העבודה לחלוטין באופן מידי, עד שבאים להסדיר עם מחלקת ההנדסה את סדר העבודה והבטיחות".
ואכן, כבר למחרת התכתובת, הוציא מהנדס העירייה צו הפסקת עבודות במתחם. תחילה, חשבו אנשי הגן כי המכתב, יחד עם הבטחות ראש העיר ישימו סוף למתרחש מעל ראשם. הם טעו. חודשיים מאוחר יותר, ב-13 בנובמבר, נשלח לעיריית ביתר עילית מייל נוסף, בו כתבה רכזת גני "עטרת דינה": "בשיחה שערכתי עם הגננות (של הגן המדובר. י"א) שמעתי מהן שכל הזמן נופלים דברים מלמעלה. אמנם יש כיסוי שנבנה על ידי הקבלן למניעת נפילת דברים, אך הוא לא הרמטי, מלא בחורים ומבעד להם נופלים כל הזמן מסמרים ואבנים קטנות. הכיסוי עשוי מקרשים לא נראה שיכול למנוע נפילת דברים כבדים. גם הרעש שנוצר מהבניה בלתי נסבל, הגננות כבר צרודות לגמרי ואין להן אפשרות לנהל סדר יום תקין".
תלושים מהציבור
מדי שנה לקראת חג הפסח, מנסים נדבנים להקל במעט על חיי תושבים בביתר עילית, בהם משפחות ברוכות ילדים, ואברכים במצוקה, כדי שיעברו את החג בכבוד, במסגרת מצוות "קמחא דה פסחא". שניים מאותם תורמים קבועים הם איש העסקים ובעליה של רשת המזון "השקמה", רמי לוי, וגם הקבלן הירושלמי חיים זקן. השניים נוהגים לחלק תלושי קנייה לנזקקים על פי קריטריונים ברורים, כשהכול עובר דרך העירייה, שאמורה גם לחלק וגם לפקח את חלוקת התלושים.
מתצהירים של מספר אברכים שהיו מעורבים בחלוקת התלושים , עולה חשד לכאורה שהתלושים מחולקים באופן לא צודק. לפי התצהירים, מקורבי ראש העיר ואנשים אחרים שהעירייה חפצה ביקרם מקבלים סכומים גבוהים יותר מאחרים, כשחלק מהתלושים לא מחולקים ומגיעים בסופו של דבר ללשכת ראש העיר. בתגובה לכך נמסר מעיריית ביתר עילית כי "תלושים שנותרו מהחלוקה, הועברו למחלקת הרווחה העירונית וחולקו על ידם למקרים סוציאליים קשים."
רמי לוי נוהג לתרום מדי שנה בחג הפסח לכאלף משפחות בעיר. בעבר, אנשי "רמי לוי" נהגו לחלק כרטיסים מגנטיים "טעונים" בכסף, אולם בשנים האחרונות הוחלפה השיטה ומחולקים תלושי נייר. לפני החג, מגיעים תלושי הנייר לבניין העירייה, שם מכניסים אותם למעטפות וכותבים את שם המשפחה שהגישה מראש בקשה לתרומה. לאחר מכן, אברכים שאחראים על חלוקת המעטפות מחלקים אותם לתושבים הנזקקים.
"לקראת החג היה מזמן אותי האחראי על חלוקת התלושים. הייתי מגיע יחד עם צעירים אחרים לאולם הישיבות של העירייה, שם היה שולחן ישיבות גדול, ועליו מעטפות ותלושים", ציין אחד האברכים בתצהירו. "במקום היו נוכחים גם בכירי העירייה", ממשיך האברך ומתאר: "עוזר ראש העיר, יהודה דייטש, ולעתים גם ראש העיר עצמו. אני זוכר שיהודה דייטש לא היה עוזב את המקום ונשאר להשגיח עלינו ברציפות".
בהמשך, מפרט האברך בתצהיר כי העבודה הייתה נעשית בצורת "סרט נע". עובדים היו מקפלים את מכתבו של ראש העיר (ברכת ראש העיר לחג הפסח שהיתה מצורפת לתלושים, י"א) ואחרים היו יושבים ליד מעטפות ריקות ומכניסים את המכתבים למעטפות. "מרבית המעטפות היו מגיעות עם השמות המודפסים עליהם, אבל בנוסף, תמיד היו מעטפות נוספות שהשמות והכתובות היו כתובים עליהם בכתב יד", מוסיף האברך בתצהירו.
אך לפי התצהיר, היו גם מעטפות יוצאות מן הכלל: "היו מעטפות שהיו מגיעות מלשכת ראש העיר מוכנות עם תלושים בפנים. לא ידענו כמה יש שם. מעטפות אלו היו מצורפות למאגר של כלל המעטפות. במקרים אחרים, היו פותחים את המעטפות שהגיעו מלשכת ראש העיר, ומכניסים את התוכן שלהן לתוך מעטפות שאנחנו הכנו, כך שמעטפות אלה היו 'מתוגברות' בסכום נכבד נוסף, אני לא יודע כמה בדיוק", הצהיר האברך, שציין עוד כי היו מקרים בהם אנשי ראש העיר היו מגיעים ל"סרט הנע", מאתרים את שמות, ומכניסים עוד תלושים למעטפות. "זכור לי היטב שהרשימות (של אלו שקיבלו יותר. י"א) כללו גם את שמותיהם של אנשים בכירים שהיו קשורים לעירייה, רבנים וגבאים של קהילות ושל בתי כנסת בעיר", גילה. אברך אחר הצהיר על מעטפות שהגיעו חתומות מלשכת ראש העיר, וכי הם עצמם לא ידעו מה סכום התלושים שהוכנסו להן. "התפלאנו איך זה שתושבים בעלי הכנסות ומעמד מקבלים תלושים שמיועדים לאברכים ומשפחות נזקקות", ציין.
עוד מציינים האברכים בתצהיריהם כי עם סיום העבודה, המעטפות המלאות בתלושים היו מועברות לחלוקה, והתלושים העודפים היו מועברים ללשכת ראש העיר "הערימות שנשארו היו גבוהות והתלושים היו רבים", כותב אחד האברכים בתצהיר. "את כל התלושים שלא חולקו היו יהודה דייטש ולפעמים גם אחרים לוקחים החוצה. מדובר היה בערימות גדולות של תלושים שהועברו ללשכת ראש העיר, בסכומים של מאות שקלים לכל שובר". בתגובה לכך נמסר מעיריית ביתר עילית כי "התצהירים הללו מוכרים וידועים, ברור לכל מהם מניעיהם ומי הכתיב להם את התצהיר הנ"ל".
המכרז על לוח המודעות
על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים, כל אדם שמתמודד על תפקיד מנכ"ל עירייה "חייב להיות בעל תואר אקדמי שנרכש על ידי מוסד המוכר למועצה להשכלה גבוהה או שקיבל הכרה מהמחלקה לתארים אקדמים בחוץ-לארץ". הסיפור הבא מעלה את השאלה האם ביקש רובינשטיין לכאורה לעקם את החוק כדי לסלול את דרכו של מקורבו לתפקיד המנכ"ל.
לפני פחות משנה מונה יהודה שפיצר למנכ"ל העירייה. מקורות חייו שהגיעו לידי וואלה חדשות עולה כי, שפיצר אינו מחזיק בתואר אקדמי כלשהו אלא למד בישיבה הגבוהה של חסידות "מיר" בבאר יעקב. בנקודה זו יש לציין כי במכרז קודם, פסל ראש העיר מועמד בטענה שאינו מחזיק בתואר אקדמי – בדיוק כמו שפיצר עצמו. בתגובה לכך נמסר מעיריית ביתר עילית כי "מינוי מנכ"ל העירייה נעשה במדוקדק לפי כל כללי משרד הפנים, בהתאם להנחיותיו, בהשתתפות נציג המשרד בוועדת האיתור, ובאישור משרד הפנים. המנכ"ל מחזיק בתואר כנדרש, התואר צורף לקו"ח שהוגשו לוועדת האיתור שאישרה את מינויו".
כשמנחם זיידה , יו"ר ועדת הביקורת של העירייה וחבר המועצה פנה לראש לשכתו של רובינשטיין בשאלות לגבי תקינות החוזה, הוא נענה בהתחמקויות. "עקיבא ידיד, למה להקשות סתם? למה אתה עובר על החוק? הרי שנינו יודעים שבסך הכול ביקשתי תיק מכרז שנמצא בחדר הסמוך אלי במחלקת מנגנון. יש לי זכות לבוא ולקחת את מה שיש מונח בארון מידית. עם כל הכבוד, אתם מושכים את הזמן. מתנהגים שלא בתום לב, וחבל", כתב זיידה לאוביץ - ראש הלשכה.
הסכם ההקצאות שחתם רובינשטיין
יומיים לאחר המייל המתריע, העביר אוביץ את תיק המכרז בלית ברירה לזיידה. אולם זיידה הבין במהרה כי ראש הלשכה לא העביר את מלוא החומר. במכרז שהגיע לידי חסר ציון המקומות בהם פורסם המכרז, ולא בכדי. זיידה לא התייאש וביקש שוב את פרטים החסרים מאוביץ שהשיב לו: "המקום בו פורסם המכרז הוא לוח המודעות בכניסה לבניין העירייה, ואת הנוסח צירפתי אליך". נראה שהפרסום על לוח המודעות בבניין העירייה, בולט ככל שיהיה, אינו עונה על דרישות הסף של מכרזים ממשלתיים לפיהם יש לפרסם את המכרזים בשני עיתונים לפחות, באתרי הממשלה ובמקומות נוספים.בתגובה לכך נמסר מעירית ביתר עילית כי:"אין צורך בקיום מכרז לתפקיד מנכ"ל רשות מקומית; "ראש המועצה רשאי למנות מנהל כללי". המינוי כפוף לאישור וועדת המכרזים - רק לעניין "כשירותו והתאמתו לתפקיד של המועמד" גרידא. למרות היעדר כל צורך במכרז, פרסמה העירייה קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד".
שמח במתנ"ס, שמח מדי
"אולם עטרת הנחל, אולם שלכם לאירוע מושלם" – כך מתואר אולם האירועים הפעיל ברחוב קניג בעיר, אולם שלפני למעלה מעשור אושר כי יהיה בכלל מתנ"ס עבור תושבי השכונה, כאשר לא ברור מי עומד מאחורי שינוי הייעוד, ומי מרוויח מההכנסות של האולם שברשם העמותות עדיין רשום כמתנ"ס.
ב-18 ביולי 2003 אושרה התכנית להקמת המתנ"ס בבניין בוועדת התכנון והבנייה העירונית בעלות של שני מיליון שקלים. מדובר בפרויקט שמתוקצב מקופת משרדי החינוך והשיכון והם אלו שגם אמורים להיות הגוף המבקר על הפרויקט, הסביר יהושע פולק, גזבר העיר דאז, בישיבת מועצה שהתקיימה בהמשך אותה שנה. מבדיקת וואלה חדשות עולה כי במקום מתנ"ס, פועל במקום אולם שמחות שמציע עד 250 מקומות ישיבה, ו"אפשרות לקייטרינג איכותי", וכן שירותי קייטרינג בשם "טעימות" שמציע תפריט כשר בד"ץ העדה החרדית.
אגב, ברשם העמותות המבנה מוכר כמקום מושבה של "עטרת הנחל" שמשתמשת בו לשם "בניית בית כנסת, מקווה וישיבה לבחורים, כולל אברכים, מוסדות חינוך לבנים ולבנות, פעולות חינוך, תרבות צדקה וחסד, רשת שיעורי תורה וקירוב רחוקים, גמילות חסדים לנצרכים". העמותה עצמה, נרשמה ברשם העמותות כבר בשנת 1997 תחת שמו של אחד הרב מאיר רובינשטיין – ראש העיר. "זה אמור להיות מתנ"ס", אמר גורם בכיר בעירייה, "בפועל, זה משמש לאורך כל ימות השנה כאולם אירועים ושום מתנ"ס לא קיים שם. לא מבין איך הדבר הזה פועל. מעניין כמה כסף עושה אותו אולם אירועים".
תגובת עיריית ביתר עילית
"מדובר באוסף האשמות חסרות בסיס. ה'דוח' הנזכר כאסמכתא לכמה מהטענות הינו טיוטה ראשונית ולא סופית, המתייחס בעיקרו לתלונות שהגישו אנשי האופוזיציה בעיר. ברור כי מסמך זה אינו מהווה בסיס המאפשר לפרסם הנקודות הנזכרות בו כ"עובדות המופיעות בדוח", זאת בטרם נכללו בו תגובות העירייה ונקבעו מסקנות הבדיקה".
גן הילדים ברח' החוזה מלובלין: העירייה הוציאה בתאריך 2/9/2014 צו מינהלי להפסקת העבודה במקום, בגין עבודות ללא היתר. בנוסף, הפסיקה מח' הביטחון בעירייה מס' פעמים את העבודה במקום, ומאבטחי העירייה הוציאו את הפועלים מהמבנה.
מינוי מנכ"ל העירייה: מינוי מנכ"ל העירייה נעשה במדוקדק לפי כל כללי משרד הפנים, בהתאם להנחיותיו, בהשתתפות נציג המשרד בוועדת האיתור, ובאישור משרד הפנים.
המנכ"ל מחזיק בתואר כנדרש, התואר צורף לקו"ח שהוגשו לוועדת האיתור שאישרה את מינויו. לפי חוזר מנכ"ל (4/2011) דרישת הסף הינה: "בעל תואר אקדמי או השכלה המוכרת על יד משרד החינוך כמקבילה לתואר אקדמי לעניין שכר".
קיום מכרז: לפי צו המועצות המקומיות (סעיף 57, תיקון התשע"ד - 2014), אין צורך בקיום מכרז לתפקיד מנכ"ל רשות מקומית; "ראש המועצה רשאי למנות מנהל כללי". המינוי כפוף לאישור וועדת המכרזים - רק לעניין "כשירותו והתאמתו לתפקיד של המועמד" גרידא.למרות היעדר כל צורך במכרז, פרסמה העירייה קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד.
ביתר פמילי: ביתר פמילי הוא ארגון חסד מייסודו של ראש העיר, המסייע לאלמנות ויתומים, משפחות נזקקות, וברוכות ילדים תושבי ביתר באמצעות תלושי קנייה בלבד. מקור תלושי הקנייה, הינם קרנות צדקה וחסד ונדיבי עם.
"אופן החלוקה הינו בהתאם לקריטריונים שקופים וברורים. במסגרתם זכאית לסיוע כל משפחה מעל חמישה ילדים (המופיעה במצבת 'תים' של משרד החינוך), ו/או משפחות אלמנות ויתומים, ו/או רבנים. תלושים אלו מחולקים ללא הבדל שיוך קהילתי ו/או מוצא, ללא שום הקשר פוליטי. ואף לא בתקופת בחירות.
"תלושים שנותרו מהחלוקה, הועברו למחלקת הרווחה העירונית וחולקו על ידם למקרים סוציאליים קשים.
נבקש להדגיש: הנערים ששימשו כמחלקים והגישו את התצהירים שברשותכם, הינם חניכיו ומקורביו של יריבו הפוליטי של ראש העיר והמועצה.
נבקש להדגיש: הנערים ששימשו כמחלקים והגישו את התצהירים שברשותכם, הינם חניכיו ומקורביו של יריבו הפוליטי של ראש העיר והמועצה.
דוחות חניה: סכומי הדוחות הנזכרים בפנייתכם הינם של כל רכבי העירייה ולא של רכב ראש העיר, כפי שנרמז. דוחות שנתקבלו בגין רכב ראש העיר, קוזזו ע"י גזברות העירייה משכרו, כפי שנהוג לגבי כל עובד אחר.
עטרת הנחל: המבנה משמש כבית כנסת וכמרכז קהילתי עבור כל תושבי השכונה, אשר נהנים משירותי הדת והקהילה במבנה. בכל מקרה, בכל מקרה, בבית כנסת ובמרכזיים הקהילתיים בעיר ביתר עילית, נערכים טקסים דתיים כחלק מהווי בית הכנסת.
אשר לעניין העמותה, יובהר ויודגש כי ראש העיר אינו נושא משרה בעמותה, וכתובת העמותה אינו כתותבתו הפרטית. כל ניסיון לקשור את ראש העיר לעמותה מהווה הכפשת שמו של ראש העיר, ונראה כעוד ניסיון נואל של המתלונן להציג את ראש העיר באור שלילי.
אשר לעניין העמותה, יובהר ויודגש כי ראש העיר אינו נושא משרה בעמותה, וכתובת העמותה אינו כתותבתו הפרטית. כל ניסיון לקשור את ראש העיר לעמותה מהווה הכפשת שמו של ראש העיר, ונראה כעוד ניסיון נואל של המתלונן להציג את ראש העיר באור שלילי.
"לא זו בלבד שמר רובינשטיין אינו מכהן בתפקיד כלשהו בעמותה, אלא אף אינו מתגורר בכתובת המצוינת בתעודה. במועד הנקוב בתעודה, מר רובינשטיין לא כיהן כראש עיריית ביתר".
