מנחם זיידה בפניה דחופה לר' מאיר פרוש ס. שר החינוך בפניה דחופה טפל בחינוך המיוחד וליקוי לימדה לפני שיהיה עוד נוער נושר.

מנחם זיידה בפניה דחופה לר' מאיר פרוש ס. שר החינוך בפניה דחופה טפל בחינוך המיוחד וליקוי לימדה לפני שיהיה עוד נוער נושר.

בייבי לנד: התקבל בדואר האלקטרוני

לכבוד ראשי העיר ביתר עילית

לאחדשה" ט ברצוני לבקש ממכם לדאוג שיבטלו לגמרי את הבייבי לנד המוזר הזה שבו אמנם התושבים לא משלמים כי זה עיר הילדים ומגיע להם לחוש חלק מהעיר כך שיוצא שכבר בגיל צעיר הם מבינים שאם אתה גר בביתר תאלץ לסבול זלזול מגיל קטן ופשוט להתרגל.

רציתי לקנות כרטיסים לבייבי לנד והגעתי לאודיטריום העירוני בשעה 17.35 ושם גיליתי 50 מבוגרים בתור בשביל לקבל כרטיסים ויש רק 2 פקידים שנותנים שרות בצורה מאוד איטית כל שיוצא שכל אזרח אחרי שעה המתנה עומד מול פקיד בשביל להוציא מדבקה עוד כ 3 4 דקות וכמובן שאין מספרים וכל אחד דוחף ונדחף עם הזרם בשביל כרטיס שאולי בסוף הוא לא ינצל את זכאותו בגלל העומס הגדול שיהיה במתקנים.

אולי כדאי פשוט להפסיק את החלוקה חינם ולבקש כסף מינימלי לכל משפחה ולמנוע את הבזיון הגדול הזה.

נ.ב. כנראה שהעיריה ידעה שזה רק מס שפתיים ולכן הוציאה קצת משולבות מהחצר כדי לספק לילדי ביתר ארגז חול בזמן ההמתנה.

ידידכם עוז תושב ביתר שעמד בתור שעה ורבע והתייאש מבלי לקבל כרטיס

לחץ כבד על העירייה לתת לפחות עוד יום חלוקת כרטיסים.

לאחר היום הקשה שעבר על ילדי העיר בהמתנה ארוכה לקבלת כרטיסים הולכת וגוברת הדרישה לתת לפחות עוד יום חלוקה.

ביתר בתנופה ימשיך לעקוב

בעקבות התורות לקבלת כרטיסים באו נעשה חשבון פשוט

בביתר לפחות 25,000 ילדים העונים לקריטריונים להשתתפות בלונה פארק העירוני.

הקלדת נתונים של כל אחד ואחד מהם, והנפקת מדבקה על הכרטיס שלו עשויה לקחת לפחות כ1.5 דקות.
הוי אומר 37,500 דקות נטו של פקידות מיותרת, מסורבלת וביורוקרטית.

בחלוקה לשעות - ס"ה 625 שעות.

העירייה הקצתה 2 ימים כשבכל אחד מהם 5 שעות הוי אומר 10 שעות בלבד לחלוקת הכרטיסים.
לפי החשבון הפשוט – היו צריכים להיות 62.5 פקידים... שיעבדו נטו רק בהנפקת כרטיסים במשך כל השעות הללו...

אבל, אל דאגה!

יש פקח בניה. יש מודדים חדשים לארנונה, ובשנה הבאה גם נשלם יותר.

התקבל מתושב עייף שעמד היום שעות להמתין לכרטיס לביתר לנד. הסרטון לפניכם

דקה לפני שכל מדושני העונג ומנופחי הכרס מהעירייה יצטלמו על מתקני הלונה פארק בביתר, הייתי רוצה לראות אותם ממתינים בתורים האינסופיים לקבלת כרטיס במבואה של המתנס העירוני ברחוב ברסלב.

כל ילד שרוצה להיכנס ל"לונה פארק" של רובינשטיין צריך להביא את ת.ז של אחד מהוריו, לעבור חקירה תחת אזהרה, הכוללת הקלדת כל פרטיו במחשב, כולל מ.ז. שלו, ורק אחר כך, יקבל את הכרטיס הנכסף לכניסה לפארק.

מושחתים נמאסתם.

הגנבים פשוט לא מסוגלים לקבל שישנם אנשים ישרים. כל החשיבה של העירייה הזו היא חשיבה של חבר גנבים.

באלעד - יש פעילות בו זמנית גם לבנים וגם לבנות, בהיקף רחב הרבה יותר, ועם כרטיס של קופת חולים. כמה פשוט.


גשו נא לעמדת הכרטיסים במבואה החנוקה של המתנס. הביאו אתכם אישור נישואין, תעודות לידה רלוונטיות, ואם אפשר גם אישור מהמוהל.

בהצלחה

מקווה ברחוב הרב שך שימו לב באיזה תאריך ועדת כספים אישרה את התב"ר 01/2014 ובשטח לא רואים כלום נקווה שלא מחפשים איך אפשר להבריח את הכסף בלי לבנות...... ביתר בתנופה ימשיך לעקוב

עכשיו שתיים ורבע, משעה 12:30 ממתינים מאות ילדים עם אמהות לקבל כרטיסים לביתר לנד

עכשיו שתיים ורבע,  משעה 12:30 ממתינים מאות ילדים עם אמהות לקבל כרטיסים לביתר לנד

הודעת סיעת למעננו

ביתר לנד 2 יוצא לדרך

ביתר לנד 2 יוצא לדרך

כותרות האתרים החרדיים יצאו בכותרת "ביתר לנד 2 יצאה לדרך", אך הורים בביתר נכנסים לכוננות ספיגה. מסלול הייסורים בדרך ל"טרמפולינה האגדתית" רצופה מהמורות, והורים רבים מעדיפים לוותר מראש.

כל כך ולמה?

בהודעה שפרסמה הערייה, הוקצבו יומיים לקבלת כרטיסים עבור ה"ביתר לנד 2" שיערך בשבוע הבא. היום ומחר (שלישי ורביעי) בין השעות 13:00 ל-18:00.

מספרת אישה תושבת העיר שהיתה היום באודיטוריום החדש ברחוב ברסלב 5 : "הגעתי לשם, היו ארבע עמדות מחשב. כל זכאות לכרטיס נבדקת בספח הת.ז., ולאחר מכן מונפקת מדבקה מיוחדת עבור כל ילד. למעשה בשיטה זו נוצרה המתנה של כשעה וחצי לכל אחד.

האשה הנ"ל שראתה כך, סבה על עקבותיה לתחנת האוטובוס הקרובה. שם היא שמעה נערות שסיפרו שהגיעו כבר ב12:30 (חצי שעה לפני זמן החלוקה) וקיבלו את הכרטיסים רק ב-14:30!

גם ההורים "מאושרים" שכן קיבלו כרטיס עבור ילדיהם לביתרלנד2, לא הספיקו לשכוח את הכאוס שהיה בשנה שעברה, שבשעות הערב המאוחרות אלפי ילדים נדחקו ונדחסו, כדי לזכות ולשחק במתקני "ביתר לנד 1".

אולי אין פתרון?

לא נעים לומר, אבל העיר התאומה החרדית מודיעין עילית, כן יודעת לנהל אירועים כאלו, ובהצלחה לא מבוטלת. מה באמת מצליח שם שלא מצליח אצלינו? מסתבר ששם עובדים קצת יותר בחכמה: העירייה נערכה שם מראש, ואספה את כל נותני מבוטחי קופות החולים. כל ילד שהגיע לאיזור המתקנים ביום הפעילות, פשוט העביר את כרטיס קופת החולים שלו (לא משנה איזה קופה), ואוטומטית המכשיר ניפק לו כרטיס כניסה! גאוני, לא?

עוד משהו קטן, ויעיל גם מבחינת ההלכה וגדרי הצניעות: במודיעין הזמינו כל מתקן משחקים כפול שניים. אחד לבנים ואחד לבנות. כך שהעומס על כל מתקן ירד בחצי, וןכך העסק מתנהל שם בלי עומסים. תושב מודיעין סיפר כי בשנה שעברה הסדר היה מופתי, וגם יכלו 'לצ'פר'את הילדים בסיבוב נוסף בכל מתקן.

תושב עירנו שהנושא בוער בו, שלח לפני זמן מכתבים בנושא לראש העיר ולסגניו, ולעוד בעלי תפקידים. הוא לא נענה בכלל. היחיד שהואיל לענות, ולזכותו יאמר, היה סגן ראה"ע הרב יצחק רביץ, שענה לו כי "נעשים מיטב המאמצים שהשנה הכל יעבוד כמו שצריך".

לפי ההיערכות וחלוקת הכרטיסים המסורבלת עד עכשיו, זה בספק גדול, ותושבי ביתר כאמור, חלקם מוותר מראש, וחלקם נמצא בכוננות על מה שהולך להיות שם הפעם ב"ביתר לנד 2".

חבל מאוד.

התקבל במייל : נא לפרסם תגובה על מה שפרסמתם בעניין תחנת המשטרה

1. זה שראש העיר מתפאר בזה, לא אמור להיות שלנו זה אמור להפריע.
2. לצערנו יש בעיר רמת פשיעה הרבה יותר גדולה ממה שחושבים - שאלו את כל אלה שגרים בגבעה A
לידיעתכם אין אפשרות לאנשים נורמלים לעבור בליל שבת מאזור ככר המנורה ועד רחוב ר' עקיבא, ועוד מקומות שקורה שם כל שבוע הגרוע מכל ואין למי להתלונן!!!
3. אם אין טיפול בנוער נושר כמו שיש בכל עיר, אז צריך תחנת משטרה, (אנו מקוים שזה יביא פטרון ולא ההיפך).
4. עדיף אוכלי שקצים שיסתבבו בעיר, מאשר שילדים ומבוגרים לא יוכלו לצאת ברחוב.
5. המצב בחוקי התנועה כאן בעיר היא נראית כמו בשכונה ערבית! לא עוצרים במעברי חציה, וכשעוצרים אז אחרים עוקפים, חונים איפה שרוצים, פס אדום-לבן היא אפילו לא בגדר המצלה, חונים בתוך תחנות האוטובוסים אפילו שיש חניה בעוד כמה מטרים, אולי שיהיה פחד מקנסות יתחילו להתחשב באחרים, ועל הולכי הרגל, ולשמור קצת על חוקי התנועה, שהרבה מגדולי ישראל מזהירים על זה, וזה שאין כאן תאונות דרכים, זה ניסי נסים, ואין סומכים על הנס.
6. הרבה שכנים מאזור הבבא סאלי סובלים מחנות הצ'ולנט שפתוחה עד השעות הקטנות של ליל שישי, (בכל לילה זה עוד סביל) ומגיעים שם הרבה פרחחים והרבה לא פרחחים ועושים שם רעש גדול, מה שקשה לשים לב היא כשנמצאים באמצע ויכוח סוער קשה להישאר בטון דיבור נמוך וכדומה.
7. אם אפשר לתבוע אמה על ששלחה תינוק בן כמה חודשים עם ילדה בגיל 10, למה שימנעו את זה? האם כשיקרה משהו מי יקח אחריות על זה?
8. והעיקר חשוב לזכור מה שכתוב בפרקי אבות,
"אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו"


ובכל מקרה תודה רבה על מה שאתם ושאר עסקני העיר עושים למען התושבים, ושוב תודה.

תיקנאים (ביחיד: תיקן; גם: מַקָּק; בלשון הדיבור: ג'וּק‏) עליך ביתר

תיקנאים  עליך ביתר (ביחיד: תיקן; גם: מַקָּק; בלשון הדיבור: ג'וּק‏)

התיקנאים (מַקָָָּּּקָָָּּּים) הפכו למכת העיר ביתר עילית. בבתים, בתעלות הניקוז בצידי הדרכים. בעליות בבתים ומרתפים. גם בחללים – פאר העיר ביתר עילית.

בחניות "טמבור" דווח על מחסור חמור בכל נגזרות ה-k: 300, 1100, ועוד מספרים שונים, שהמשותף להם, שעל כולן מאוייר ג'וק = מקק בגודל כמעט טבעי.

דא עקא, כשהורה נחלץ חושים למשמע האזעקה "אימלללללהההה ג'וקקק!!!!" ונוטל הוא את ה"פליט" כמו שקראו לו אבותינו מקדמת דנא, ומתיז מנה הגונה מהחומר לעבר פתחי מילוט וחריצים שאיוו משכנם למשפחות המקקים, נראה כי הפעם המערכה צלחה.

ולא היא! למחרת בבוקר, שוב נשמעת האזעקה. הפעם היא עולה ויורדת: "אימללללההה ג'וקים!!!!"

הוא מגרש את קורי השינה מעיניו, ורץ לבדוק את מקור היללה. והנה, מכל חריצי הבית והמחבואים צצים להם מיני מקקים – תיקנים – תיקנאים: זה הפוך על בטנו ומפרפר, זה זוחל בשארית כוחותיו, ועוד כמה קטנים מסתתרים בפינות הבית...

ההורה המיואש משתלט על המהומה ומרגיע איכשהו את בני הבית, וממהר לבית הכנסת לתפילת שחרית. בדרכו הוא מבחין בעוד כמה מקקים – תיקנאים שנחפזים לדרכם על המדרכות והתעלות, בכניסות וביציאות----

ריבונו של עולם – הוא שואל, היכן שירותי התברואה העירוניים???

לאחר תפילת שחרית הוא מבחין בדף אדום המציץ לו בנונשלנטיות מתיבת הדואר כאומר: ר' איד, לא שילמת ארנונה----

התקבל במייל : פנייה לראש העיר בעניין הקמת תחנת משטרה בעיר

לכבוד מערכת ביתר בתנופה 
שלום וברכה 

רציתי להעיר את תשומת לבכם לעוד משהו רע שעומד ליפול על תושבי העיר האומללים 
ראש העיר מתפאר בזה שהוא מביא לכאן תחנת משטרה גדולה עם 80 שוטרים 
האם חשבתם מדוע העיר ביתר זקוקה לתחנה עם כל כך הרבה שוטרים ושוטרות בעיר ?

וכי זו העיר עם רמת פשיעה כל כך גדולה? 

האם ראיתם עוד עיר חרדית אחת שיש בה תחנת משטרה ? ועוד כל כך גדולה ? 

ומה תהיה התוצאה של תחנה כזו בביתר ?

ששוטרים חילוניים אוכלי שקצים ורמשים יסתובבו יחד עם שוטרות ברחובותינו ויטילו אימה על אזרחים תמימים !!!

ששוטרים משועממים שחייבים למלא פנקסי דוחות יסתובבו בעירנו ויתנו לתושבים דוחו"ת תנועה על עבירות מצחיקות כמו חצייה שלא במעבר חצייה!!!  [ רמת תאונות הדרכים בעיר ביתר,היא מהנמוכות בארץ! ועוד שזו העיר אם הכי הרבה ילדים בארץ ] 

רק לאחרונה למי ששם לב המשטרה החלה בפעילות מוגברת בימי חמישי בלילה [ ליל שישי ] המטרה הרשמית טובה כדי לטפל בנוער נושר שלא ישתולל ברחובות אבל התוצאה היא כזו אדם שחונה ברחוב בבא סאלי ליד חנות לממכר צ'ולנט השטיטלא בשעה 12:30 בלילה כאשר ברור שהוא לא מפריע לאף אחד מקבל דו"ח תנועה,

מקרה נוסף שקרה לאחרונה בביתר ילדה בת 10 הלכה ברחוב עם אח שלה בן כמה חודשים בעגלה לפתע ניגש אליה שוטר ושאל אותה היכן היא גרה והיא אמרה שבסך הכול היא הלכה להביא משהו מחברה שלה והשוטר התלווה אליה עד הבית ושם פתח בצעקות על האימא של הילדה ואיים לתבוע אותה ברשלנות על ששלחה את התינוק עם הילדה.

מקרה נוסף שני אברכים ישבו בשעה 12:00 בלילה ושוחחו ביניהם ברכב ליד הבית, ופתאות ניידת משטרה עוצרת ליידם והשוטר מתחיל לתחקר אותם מה אתם עושים פה למה אתם עומדים כאן ומדברים עד היכן יגיעו הדברים !!!!!!!!!!!

וכי נגזר עלינו לחיות בפחד !!!!!!!!!!!!.

אסור לשלוח ילדה עם אח שלה לקנות משהו ברמי לוי ????????????

אסור לנו לשוחח ברכב ????????????


אני חושב שחייבים לקום עכשיו לפני שזה יוצא לפועל ולהרים קול זעקה העיר שלנו ולא של המשטרה [ אנחנו יודעים כמה הם אוהבים אותנו] 
לא ניתן לשוטרים חילוניים משועממים להטיל אימה ברחובותינו 

ראש העיר מאיר רובינשטיין אנו קוראים לך להתעשת ולבטל מיידית את הרעיון הרע הזה !!!


י.מ. תושב העיר 

אגרת פועלים לא חוקית פנייה למבקר המדינה

אגרת פועלים לא חוקית פנייה לראש העיר

אגרת פועלים לא חוקית פנייה ליועץ המשפטי

הקרקע בוערת בעיריית ביתר ועוד עובד בכיר מתפטר.

בהמשך להתפטרות מנהלת מחלקת הרווחה, מנהל השירות הפסיכולוגי ושלשה עובדי מחלקת הנדסה. הודיעה היום הגב' שטוב מנהלת המתנ"ס שאינה יכולה יותר וגם היא מתפטרת.


יצויין שגם מחלקת החינוך סוערת בעקבות רצונו של רובינשטיין להחליפו במינוי פוליטי של קארלין.

האח של... מול הורים וילדים אומללים מי יגיד ידי לא שפכו את הדם הזה

יושב בבית איש מקצוע שאמור לטפל בנוער מתבגר , הרחוב מלא נערים. למי איכפת?

העיקר שאח של שפיצר יש לו משרד על חשבון המידלדלת.

חשבתם שראיתם כבר את השיא בשחיתות? עוד לא!

איזה מפעל יש בבניין המבשר ברחוב המגיד ממעזריטש בקרוב חשיפה!!!!!

ביתר בתנופה בחשיפה איזה מפעל יש בבניין המבשר ברחוב המגיד ממעזריטש בקרוב חשיפה!!!!!

בעקבות פרסום פלייר של העירייה בו ראש העיר משקר לנו שאנחנו משלמים את מחיר הארנונה מהזולים בארץ

לכבודכם שלום רב

מצ"ב שני מודעות שפורסמו האחת במוצאי שבת קודש אור ל-ג' אב בכל תיבות הדואר בעיר, והשניה אתמול ה' אב ב'מידע ביתר'.
שימו לב להבדלים ולשקרים.

חלקם מפורטים בזאת:

א. עורך הטבלאות החליט שבמודיעין עילית משלמים עוד כ-15% תוספת שטח משותף, לעומת תושבי ביתר עילית שלא משלמים זאת, מבירור מול תושבי מודיעין עילית נראה שהדברים רחוקים מהאמת, ואם ברצונכם לבדוק זאת התקשרו בבקשה לחבר או בן משפחה שגר במודיעין עילית תשאלו אותו כמה חדרים יש לו ועל כמה מטר הוא משלם ארנונה ותראו שהנתונים לא נכונים. [מבדיקה שערכתי התברר שבביתר עילית משלמים על יותר מטרים] 

ב. גם לשיטתו של העורך (שלדעתו משלמים במודיעין עילית כ-15% על תוספת) עדיין המחיר במודיעין עילית אחר השקלול זול יותר ביותר מ-1.5 למטר ארנונה, במודיעין עילית המחיר 43.16 ש"ח, ובביתר עילית 44.7 ש"ח (נדגיש שבחישוב אמיתי ללא ה-15% שהוסיף עורך הטבלה ההפרש הוא גדול בהרבה לטובת מודיעין עילית), ואכן בטבלה שפורסמה במוצאי שבת מופיע המחיר הזול, זאת למרות שראש העיר באגרתו כותב שם שהמחיר בביתר עילית זול יותר ממודיעין עילית, אך השקר הגס הוא שבמודעה שפורסמה ב'מידע ביתר' אתמול שיקרו בנתונים והציגו נתוני שקר כאילו המחיר במודיעין עילית הוא 45 ש"ח למטר, ובביתר עילית המחיר 40.68 ש"ח למטר. 

ג. עורך הטבלאות משום מה כתב בעיר בני ברק רק את החיוב הגבוה של אזור א', ולא ציין שבבני ברק קיים גם אזור ב' זול יותר.

ד. עורך הטבלאות הציג נתונים לא נכונים בשני הטבלאות בנוגע למחיר המשוקלל בבית שמש.

ה. העורך שכח לציין שבמודיעין עילית ישנו הנחה עד ל-150 מטר, ובביתר עילית ההנחה למשפחה עד 10 נפשות מוגבלת ל-100 מטר.

ו. גם בבני ברק הנחה ל-100 מטר מוגבלת ל-6 נפשות, ובאשדוד ל-7 נפשות ובבית שמש ל-8 נפשות, כך שבשקלול אברך בעל משפחה של - 8 נפשות הזכאי ל-90-80% הנחה בארנונה, משלם על דירתו בת ה-4 חדרים בת 110-105 מטר, יקר יותר מבני ברק-אשדוד-מודיעין עילית-ובית שמש, זאת למרות שבביתר עילית ממוקמת מחוץ לקו הירוק. 

אשמח לקבל את תגובתכם הענינית
בכבוד רב
קיץ בריא ושמח

תושבי ביתר מאתגרים את ראש העיר מאיר רובינשטיין להראות דוגמא אישית

בהמשך לנכתב בפוסט הקודם על "אכיפה סלקטיבית" בביתר עילית, מקובל בכמה ערים בארץ שראש העיר מזמין בהפגנתיות את המודד לערוך את המדידה הראשונה בביתו. וכך התושבים רואים "דוגמא אישית" של נקיון כפיים ויושר.

והנה, אתגר לראש עירנו הרב מאיר רובינשטיין: הזמן נא את הפקח החדש, מר גוסטבו אל ביתך הצנוע. ושיבדוק את מידות ביתך לפי חוקי הבניה. לאחר מכן, הבא גם את המודדים של החברה החדשה שהבאת אתה בעצמך לביתר, ושהם יקבעו במדויק כמה עליך לשלם בארנונה.

תושבי העיר יראו  דוגמא אישית ויושר שהנך מפגין, ויפתחו כולם את בתיהם בפני המפקחים והמודדים הנ"ל, והכל יבוא על מקומו בשלום.

על החתום, תושבי ביתר.

"אכיפה בררנית" – האם זה חוקי?

"אכיפה סלקטיבית" – האם זה חוקי?

לאחר שפוטר פקח הבנייה בביתר עילית, גייסה העירייה לשורותיה פקח חדש. הפקח נראה ברחובות העיר כשהוא מצלם חריגות בנייה, ומחלק צווי "הפסקת עבודה" וזימונים לבתי משפט.

בנוסף, נצפו עובדי חברת מדידות כשהם דופקים בדלתות ומבקשים למדוד גודל המטרים לצורך חיובי ארנונה נוספים.

תושבים בביתר טוענים שמדובר ב"אכיפה סלקטיבית". לטענתם, חברי עירייה - כולל ראש העיר עצמו שמחזיק את תיק "תכנון ובנייה"-  יש להם חריגות משמעותיות מאוד, כשבחלק מהמקרים הן כוללות שינוי ביעוד המגורים  - לצרכי מסחר ואחרים - ללא היתר כלל.

מה שמעלה את השאלה האם ניתן כיום בכלל לאכוף את החוק בביתר? הרי במשפט הראשון שיערך נגד תושב העיר בעון בניה לא חוקית, הוא יוכל להציג שורה ארוכה של חברי עירייה כולל מחזיקי תיקים בכירים, עם חריגות בניה, כשאף אחד לא מודד להם, או מזמין אותם למשפט.

לא ברור איך יסתיים הפלונטר הזה.

מצו"ב כתבה על ראש עירייה בארץ, שחרג בבניה באופן משמעותי, ובמקביל החזיק בתיק תכנון ובנייה.

http://www.mako.co.il/news-law/crime/Article-b60bacfdf2cdf31004.htm

התקבל במייל : מגזירותיו של רובנשטיין חברת המדידות שהעירייה שכרה מדביקה כאלו פתקים בבניינים בעיר

הרוגי ביתר • טורו השבועי של אריה ארליך

אריה ארליך | משפחה | 8:02 | א׳ באב תשע״ה

הדבר הראשון שצד את תשומת לבי כשגדי ופיני נאספו אל רכבי באותו ליל בלהות בלתי נשכח, היה ניחוח אדי האלכוהול שחבט בחריפות על דרכי הנשימה שלי. השעה שלוש אחר חצות. אני חוזר הביתה לאחר שורת משימות שנמשכו עד לשעה הקטנה הזו. כשאני חולף בסמוך לטרמפיאדה הממוקמת בפתח כביש מנהרות גוש עציון, אני מבחין בתנועות ידיים נמרצות, המתחננות לעצירה. בחורים מבקשים טרמפ.

נו, אמרתי, מעשים שבכל יום. ליתר דיוק: מעשים שבכל לילה. שהרי בכל עת ועת עומדים צעירים בתחנת ההסעה הזו ומנופפים בידיהם, בייחוד בשעות קטנות של לילה מתקדם, ומבקשים נסיעת חינם. מחבבי מצוות משתדלים לעצור ולזכות בהכנסת אורחים מבלי לבדוק בציציותיו – לרוב בהעדר ציציותיו – של מבקש הטרמפ בשעה זו. אך שונה הייתה הפעם הזו, עקב ההלם שגררו מאורעותיה ושחרטו בתודעתי רישומים קשים.

גם באפלולית הלילה, לא יכולתי שלא להבחין בתווי פניהם. מה אומר לכם? להגדיר את המראה שלכם כמפלצתי – זו תהיה המעטה, גימוד, אנדרסטייטמנט. הנה קְצָתוֹ, במחילה מוקדמת מכבודכם: כרבולת צבעונית על הראש. משקפיים אימתניים על העיניים. עגיל מוכסף באוזן. שרשרת סביב הצוואר. בקיצור, כל התפאורה ההופכת את מראם של אנשים לקרובה יותר למראה בעל חי. והאמינו לי: הפחתתי בתיאורים, וזאת כדי להתחשב בדעתם הנקייה של הקוראים. ועל הכל עלה ריח האלכוהול שנדף לכל עבר.

“אתם בטוחים שאתם צריכים לביתר עילית?” שאלתי.

“בטוחים”, אמרו במבט מפולבל ובצליל מזוגג, כשהם מתנודדים מצד לצד. פתחתי בפניהם את דלתות המכונית, וכאן החל הסיוט.

גדי התיישב לצדי, פיני השתחל אל המושב האחורי. גדי ביקש להירדם, אך אני לא הנחתי לו, אלא החילותי לחקור אותו: מאין בא, מה משלח-יד אביו, היכן למד וכיצד הידרדר לשאולות. לא אסגיר את פרטיו מטִבעם של דברים, אך את זאת אומר: גדי, מבית טוב הוא בא. אביו נושא משרה ציבורית. אמו ממלאת תפקיד חינוכי. אֶחיו נודעים בשערים כלומדי תורה או עמלי כפיים באמונה. בית טוב מגבעה A בביתר עילית. אבל גדי, עדיף שלא לדבר על גדי. תסמרנה שערות ראש מלדבר על גדי.

איך הגעת למראה מזעזע שכזה? שאלתי אותו במישרין.

”סיפור ארוך”, אמר גדי, ולאלתר עבר להטיח בוץ בפני כולם: אביו, אמו, מחנכיו ורבותיו, למן כיתה א’ ועד לראשית תקופת הישיבה לצעירים, שממנה נזרק במחצית השנה הראשונה. מסכן גדול גדי. אין גבול למסכנותו. הכל אשמים במצבו, חוץ ממנו עצמו.

“מאיפה אתם באים עכשיו?” שאלתי. כאילו לא ידעתי את התשובה מראש.

“מהעיר”, הייתה התשובה. כלומר ממרכז ירושלים. “העיר”, זה שם קוד לכל מה שרע ואפלולי ומסואב בחשכת הלילה של מאפליית הבליינים.

גדי לא עובד. גם לא לומד. גם לא הולך לצבא: לדבריו, הצבא לא קיבל אותו, עקב רישומים פליליים מוקדמים בתיקו המשטרתי. נו, כלום מתכשיט כזה ציפיתם לתיק נקי מרישומים פליליים? אז גדי מבלה בלילות, ישן בימים, וחי חיים בהמיים באופן כללי. ואף הייתי אומר שבהמה טובה הימנו, שהרי היא ממלאת את ייעודה עלי אדמות, וגדי לא. ולאו דווקא על ייעוד רוחני אני מדבר. גדי לא ממלא שום ייעוד.

תפילין אתה מניח? שאלתי את גדי.

“לפעמים, כשמתחשק”, ענה.

“שבת אתה שומר?” התעניינתי.

“קשה לי עם הקטע של הסיגריות”, השיב.

“ואיך אבא מקבל את אורח החיים שלך?”

“ת’אמת אגיד לך? אבא ואימא בוכים עליי כל היום. אבל זה מה יש”.

“והאחים מה איתם?” התעניינתי.

“האחים צדיקים”, אמר. “אבא אומר שאני משפיע עליהם לרעה. הוא רוצה שאני אעזוב את הבית. הייתי עוזב, אבל אין לי לאן”.
"קשה לי עם הקטע של הסיגריות". (צילום אילוסטרציה)

הטיתי את ההגה שמאלה, לכביש עוקף חוסאן, כשלבי דופק בעָצמה. לא בגלל הכפר חוסאן הסמוך, אלא בשל הטרמפיסט הצמוד. כל אותה העת מכה באוזניי קול נחרותיו של פיני, החבר של גדי. פיני סרוח במושב האחורי, מתבוסס בזוהמתו. לפיני סיפור חיים דומה, פחות או יותר. הוריו חזרו בתשובה לפני הרבה שנים. באו מרקע מצוקתי. לפני חצי יובל, כשהתאכלסה הגבעה הוותיקה בביתר, באו לגור בה, מאחר שזו הציעה דיור סביר בזיל הזול. בשנים ההן, אלה היו כמעט מחירי קרן. גדי למד היכן שלמד, פיני למד היכן שלמד – וכעת הם פוגשים זה את זה במאפליית הנושרים הגדולה המרוכזת בגבעה הוותיקה, שמחלת הנשירה מכה בסמטאותיה.

גדי ופיני הם בחורים שקיימים במציאות – אבל הם רק דוגמית מייצגת לתופעה כוללת. כמותם מתהלכים רבים באותה גבעה. אולי כמה מאות. אולי אלף. בכל קרן רחוב תמצאו אותם, בעיקר בשעות הלילה. יושבים על גדרות, מעשנים, משתעממים לדעת, מפגינים ריקנות, מתנכלים לעוברים ושבים. הם מפתחים חיבה יתרה ללובשי שיראין, חובשי שטריימל ובעלי מראה אותנטי החוזרים מ’זיץ’ של שבת אחים בליל שבת ונאלצים לקלוט את דיבורם הירוד, ולעתים לספוג ממש את נחת זרועם. אלה לא גילויים של רוע; אלה פנסי מצוקה שמהבהבים מתוכיוּת מרוקנת של נפשות מעונות שחלקן מבקשות את הדרך חזרה.

גדי, פיני ומאות חבריהם הם נשמות אובדות. כל חלק בקומתם החיצונית משדר מצוקה משלו. כל רובד בנפשם הפנימית מקרין אבדון משל עצמו. עסקנים מקומיים מנסים לעזור להם – אך אלה מתחלפים בזה אחר זה. האחד הסתכסך עם צמרת העירייה ומנהל מולה מערכת משפטית מסועפת. השני לא עמד במטלה הבלתי אפשרית והרים ידיים בשלב המוקדם. השלישי מצא עצמו הולך ומסתבך. הרביעי עדיין מנסה.

גדי ופיני הם השחקנים הראשיים בעלילה הטרגית. הם אינם השחקנים היחידים: במעגל השני נמצאת עירייה אובדת עצות, נמצאים תושבים חסרי אונים, אך בעיקר נמצאים הורים ואחים וסבים וסבתות, שכל עולמם חרב עליהם ושכל עמלם יורד לטמיון במבואות המטונפות של מרכז ירושלים. הם ביקשו למצוא מלוא החופן נחת ומצאו מנה גדושה של פי פחת. רצו לגדל ילדים לתורה והנה נחשפו לצרה צרורה. ורק צעקתה האילמת של נשמת הנערים עולה בשאונה פולח הכליות על קול שוועת ההורים. נשמתם הטובה זועקת לעזרה, מייחלת לפתרון, רוצה שהגוף האופף אותה, המסואב בכל מיני זוהמות שבעולם, ישוב למוטב וימלא את תכליתו.

זה לא צחוק. מאוד הייתי רוצה להתעלם מן התופעה ולצייר את עירי בגוונים ורדרדים של פסטורליות מתקתקה הטובלת באווירם הצלול כיין של הרי יהודה המוריקים ביופיים. אך אחטא לאמת אם אעשה זאת. אהיה כבת יענה אם אתעלם מכתמים אנושיים השזורים ברחובותיה. סורו לביתר עילית ולערים אחרות בכל לילה, ותיווכחו במו עיניכם. ראו אותם, עקבו אחריהם, ותיווכחו במצוקה אדירה שאין לה סוף, במכה מצמיתה שאינה הולכת לשום פתרון. עד שמישהו ירים את הכפפה באמת, ולא כדי לצאת ידי חובת הבריות שיקשרו לראשו תהילה בביטאון העירוני.

כל מי שמתגורר בריכוז חרדי מכיר את העלונים הרבים הנתחבים מדי יום לתיבות הדואר המחשבות להתפקע, כשכל אחד מהם מתחנן כי נציל נפש אחרת מישראל – חולים, אלמנות ויתומים. אך הנפשות הללו, הצוללות אלי תהום, אין מי שיעסוק בהצלתן. אין מי שיוציא עבורן עלון. אין להן ועד רבנים וקופת העיר וצדקת השכונה. נשמתן חולה, הוריהן שכולים בחייהם. הם עצמם חווים יתמות רוחנית, ונפשם הריהי כאלמנה חיה. והדרך לגיהינום רצופה התעלמות רועמת, או עשייה רפה שאין בה כדי לענות על הצרכים.

מכאן שגורה קריאה לרבי יצחק דוד גרוסמן, מציל הנשמות הגדול ממגדל העמק: הואל נא בטובך לסור לעיר השוכנת בהרי יהודה. עקור אליה ולו לתקופה, והקם בה מגדלים של אור. סַנֵּף לה סניפים למוסדותיך המפוארים בצפון. הרעף על נעריה מאהבתך וממאור פניך. האר את נפשם וחלץ את עגלת חייהם הטובעת בביצה עכורה. עזור להורים זועקים. חלץ נשמות משוועות. הצל עיר מרדת בניה לתהומות רבה. וכולי האי ואולי תעלה בידיך להביא ארוכה לנשמות ישראל המחפשות את דרכן למוטב.

ומכאן שגורה קריאה לפרנסי העיר ובעלי הסמכויות שבה, לפני שמכת העיר תהפוך למכת מדינה: די לתרבות הקטטות על גבן השחוח של נשמות אומללות. די לעשיית פוליטיקה סביב מסלולי הצלתן. מובן שאינכם אשמים במצב. ילד לא נושר בגלל פעילותו או אי פעילותו של חבר עירייה פלוני או מחזיק תיק פלמוני. אך בידי אלו לפעול למניעת המצב. להקים מועדוניות נוער. להפקיד אישי חינוך. לממן פעילות של טרום נשירה ולחסוך הרבה דמעות של הורים אכולים.

פרנסים יקרים, הגיע הזמן שתאזינו באמת ליפחת אֵם כשרה בישראל ששופכת דמעות כמים מול נרות השבת, ומשוועת: וְזַכֵּנִי לְגַדֵל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, אוֹהַבֵי הַשֵם, יִראֵי אֶלֹקִים, אַנְשֵי אֶמֶת, זֶרַע קוֹדֶשׁ, בַשֵם דְּבֵקִים, וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִים טוֹבִים, וּבְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבוֹרֵא.

הֶיוּ שליחים טובים, וגִרמו לכך שדמעותיה לא יישפכו לריק, ששוועתה לא תצלול לתהום הנשייה, ושפֵרות גידוליה לא יטבעו במצולות ים.

ילדי חמד בביתר עילית. (אילוסטרציה: נתי שוחט-פלאש 90)

זעזוע בביתר ראש העיר רובנשטיין וחבר מועצת העיר איציק רביץ מתנכלים לתושבים שפונים לחברי מועצה שלא מקורבים לצלחת.

בעירנו ביתר מתגורר תושב בשם הרב א. פ.  הנ"ל גר בדירה שכורה, ומג"ש בישיבה, וב"ה חיתן 7 ילדים, לאחרונה גם עבר 2 צינתורים .
לפני כחודש הוא מקבל מכתב מהעירייה על ביטול ההנחה לשנת 2014 בכפוף לשימוע  עקב כך שהוא מגלגל מידי הרבה כספים בחשבונו.
בנו פנה מיד לאיציק רביץ וביקש ממנו לסדר את ההנחה עקב כך שאביו מחתן ילדים ולכן יש הרבה כסף בחשבון, רביץ דחה אותו בלך ושוב שהוא חייב לבדוק וצריך לראות וכו וכו .
כשראה בנו שזה לא עוזר הוא פנה במייל לראש העיר גם שם לא התייחסו ברצינות ושום דבר לא זז .
בנו לא וויתר ופנה להרב חיים ויסברג חבר מועצת העיר וסיפר לו את הסיפור, חיים ויסברג הידוע כפועל ללא לאות למען תושבי העיר פעל באופן מיידי וסידר את העניין, תוך שעה התחילו לחצים מלשכת ראש העיר ומאיציק רביץ אל משפחת האברך מה פתאום פונים לחבר מועצה אנחנו פה אנחנו מחליטים , עד כדי איום של עוזר ראש העיר שתוך שבועיים יקבלו מכתב המבטל את מה שחיים ויסברג סידר.

בושה וחרפה זה מה שיש לראש עיר עם גרעונות של עשרות מליונים להתעסק?????

אסון נורא חבר מועצה הצליח לעזור לתושב בלי ידיעתו של ראש העיר!!!

אוי אבוי לעיר ולתושביה שאלה הם מנהיגיה.

אחרי שהוציאו הבוקר הודעת דוא"ל מזוייפת בשם הרב פנחס כהן, הרב פנחס מוציא הודעה מסודרת ושקולה

עובדים יקרים:

ראשית המייל שנשלח אליכם הבוקר לא יצא ממני !...

מצורף אליכם בזה החלטת השופטת מהבוקר.

מכאן 3 דרכים לפנינו.

א. לקבל את ההחלטה כמו שהוא.

ב. לערער .

ג. שאני הוציא את עצמי מחברות בהסתדרות המורים ולהצטרף להסתדרות הכללית.

כל החלטה תתקבל ע''י חברי הוועד עם הלשכה המשפטית ביום ראשון.  

בכל אופן כל נושא האישי שלי מיוצג ע''י  עו''ד פרטי בלבד.

הרב פנחס כהן

מנהל -  נוער וצעירים

היחידה לביקור סדיר

יו''ר ועד עובדים

עיריית ביתר עילית

נייד 0546621422

העירייה גובה אגרת פועלים שלא כחוק, הציבור נקרא שלא לשלם את האגרה

הפקח החדש על תכנון ובניה

עדכון פתיחת צהרוני צלי"ה - משיבים - תשע"ו - גנים !!

העיר ביתר עלית :

העיר היחידה שנכון עד להיום עדין לא נערכו להפעלת צהרונים.

‏---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "יוסי בלום - צהרוני משיבים" <yyosib@gmail.com>
תאריך: 29 ביונ 2015 15:57
נושא: עדכון פתיחת צהרוני צלי"ה - משיבים - תשע"ו - גנים !!
אל:
‏עותק:

בס"ד

מנהלים נכבדים 

שלום רב,

נא הקדישו מזמנכם כמה דקות על מנת לעבור ביישוב הדעת על הדברים..

בסיעתא דשמיא אנו יוצאים לדרך עם תוכנית הצהרונים לשנת תשע"ו

השנה השתתפות ההורים על סך 40 ש"ח לחודש אנו זקוקים לשיתוף פעולה מצדכם על מנת שנצליח יחד להתחיל ב- 1/9/15 את ההפעלה בצורה הטובה והנוחה ביותר.

1.       מצ"ב דף שליחה להורים עם הסבר על הרישום לצהרון. לפני שמצלמים העתקים של טופס זה לגננת חובה להוסיף בכותרת את "סמל הגן המדויק" ובכך למנוע בלבול ברישום.

2.       הפעלת מסגרת מותנית בהשתתפות של מינימום 22 תלמידים.

3.       סך השתתפות הורים למשך 10 חודשי הפעילות - 400 ש"ח

4.       תאריך הפתיחה הראשוני הינו 01/09/2015 - (כמובן מותנה בהשתתפות 22 תלמידים)

כמה פרטים בנושא הגבייה:

·  חברת "משולם פתרונות תשלום" עוסקת במתן פתרונות לרישום גדול של תלמידים, ועל מנת שנצליח לעמוד בעומס הרישום בצורה מכובדת, שכרנו גם השנה את "משולם" בתקווה שאכן העניין ילך בדרך הטובה ביותר.

·  התשלום יעשה בכרטיס אשראי בלבד.

·  התשלום יתבצע ב4 תשלומים של 100 ₪ , תשלום ראשון בעת הרישום לצהרון ע"ס 100 ש"ח. תשלום שני החל מחודש שני לפתיחת הצהרון וכן הלאה תשלום שלישי ורביעי.

·   ביטול השתתפות הילד/ה בצהרון הינה בהודעה מוקדמת של חודש. (עד ל15- לחודש שקודם להפסקה. לדוגמה 15 בינואר על מנת לבטל את חודש פברואר)

·   ביטול ההשתתפות בצהרון אפשרית עד חודש אפריל. (כלומר 15/3/16)

·  החלפת/סירוב כרטיס האשראי כרוכה בתשלום של 6 ₪ דמי טיפול ישירות לחברה.

·  הרישום לצהרון יחל ביום רביעי כ"ח תמוז 15/07/2015 - בין השעות 9:30-17:30 בטלפון: 03-5351200

- בכל יומיים החברה תשלח אלי סיכום של נרשמים לפי סמלים ואני אעביר אליכם למייל. על מנת שתדעו היכן אוחז הרישום אצלכם.

   ולאחר שנגיע ל22 ילדים בסמל נוכל לאשר לו פתיחה.

 - תזכורת, מוסד שעדיין לא שלח את תוכנית סדר יום בצהרון (השנה ימולא ע"י הגננת)- נא לשלוח בהקדם, ללא תוכנית סדר יום לא נקבל אישור לפתיחת מסגרת. מצ"ב תוכנית סדר יום למילוי ע"י הגננת.

 - לגבי רישום צוות הגננות והסייעות וכו' אשלח מייל בנושא בהמשך.

אין להפעיל צהרון לפני שמקבלים ממני אישור במייל המאשר פתיחה!!

מאחל לכולנו המון הצלחה

ובתקווה משותפת להליך מהיר ובצורה הטובה ביותר עם כמה שפחות תקלות...

בברכה

יוסי בלום