מכתב לראש העיר מאיר רובינשטיין
מכובדי,
אני תושב רחוב כנסת יחזקאל. אני שכן ליד הבניין בו התגורר אהרן בניטה הי"ד, שנהרג לפני שבוע בדרכו לכותל.
מה שראיתי אתמול בשעה 02:00 לפנות בוקר, לא הניח לי לישון, ואני בספק אם גם הלאה. אני בטוח שכמוני מאות מתושבי העיר חשים בימים אלו. פירצה גדולה בגדר, הזעיקה כוחות צבא גדולים והכריזו על אביר לילה ג' = חדירה ודאית.
מול הבניין בו אני מתגורר, יש שני פרויקטים גדולים בבנייה. מאות פועלים, גם היום, עובדים שם עם כל הציוד שאפשר להעלות על הדעת: דיסקים חשמליים, מסורים, קלשונים, מעדרים, ועוד. כל שעות היום, לא נראה אפילו מאבטח אחד בכל האיזור.
אני עצמי מכיר ורואה מידי יום באיזו קלות עוברים הפועלים ב.מ. מצד לצד בגדר, לפעמים חלקי הגדר תפוסים בחוט ברזל מלופף, לפעמים גם זה לא.
האם אנו מחכים ח"ו לאירוע הבא, ואז נגיד למה עצמנו את העיניים?
נכון, אתה לא אמור לבוא ולשמור על הבית שלי בעצמך. אבל אני מצפה ממך לדוגמא אישית, לבוא ולקחת כסא מפלסטיק, ולשבת עם מנהלי מחלקות בעירייה מול פירצה בגדר, ולהגיד: "אני כאן, יחד עם התושבים שלי. לא אזוז מכאן עד שיסדרו תקציב לתקן את הליקויים!"
לפי הרקורד שלך, השגת תקציבים גדולים הרבה יותר.
אני, יחד עם כל תושבי ביתר, מחכים לרגע הזה. שנדע רק טוב.
בברכה
בפרט עכשיו שבין שני הפרויקטים הגדולים בבנייה נמצאת ישיבת "הדרת מנחם" בביתר עילית שהיא מאוכלסת זמני בביהכנ"ס של האדמו"ר מראזאלא, בחורים של חינוך מיוחד וכפי שאני מכיר את תלמידי הישיבה אם ח"ו יגיע לשם מפגע אין להם את הכח ובוודאי לא את הסכל לברוח כיון שהם חינוך מיוחד ומי יתן לזה את הדין אם לא ראש העיר שמעדיף לתת מבנים למוסדות אחרים גם לתלמידים שלא מהעיר (מתמידים, ועוד..) וגם שהצוות הם לא מתושבי העיר (רוב החיידרים) ואילו ישיבת הדרת מנחם רובם הם תלמידי העיר ביתר והצוות כולם הם מתושבי העיר ואם ח"ו הישיבה תסגר כפי שנראה שזה מה שהולך לקרות האחראיות תהיה אך ורק על ראש העיר ועוזריו
השבמחק