בשבוע שעבר יצאת בשתי פניות ציבוריות, אחת על קבלת רק 87 יח"ד לביתר עילית, והשנייה על אי הכללת העיר ביתר בסיפוח לשטח השיפוט של ישראל.
מעל כל במה כתבת והתראיינת שאתה משמש כפה ליותר מ-50 אלף תושבי עירך. במכתב גלוי זה אקדים ואומר, שגם אני הקטן, תושב ביתר המשלם ארנונה כדין ומנסה להיות אזרח תושב ביתר מן השורה, יש מה לומר בנדון.
נתחיל בראשון:
ציטוט: "לא ניתן לעבור לסדר היום על אפליה מכוערת שכזו נגד הציבור החרדי, בפרט בממשלה הזו שהנציגות החרדית מהווה עוגן מרכזי בה. אם לא יהיה שינוי במצב, יהיה צורך בהסקת מסקנות".
"קיבלתי הודעה על הקצאת 87 יח"ד לביתר. אני מברך על כל יחידה, אך עדיין מדובר בלעג לרש ויריקה בפרצופו של הציבור החרדי. ביתר עילית היא העיר הגדולה ביותר בחבל יהודה ובגוש עציון, שיווק 87 יח"ד מתוך 2,500 בלבד מהווה עלבון צורב". עד כאן ציטוט.
כזכור, גם בחלוקה בפעם הקודמת של יח"ד ביו"ש ראש העיר כינה אותה "לעג לרש", ובצדק. היו אלו בדמות 24 יח"ד עלובות, שגם כך נבלעו בידי קבוצות רכישה שונות ומשונות ולא נודע כי באו אל קירבנה עד עצם היום הזה.
אך השאלה היא, האם דפוס הפעולה של ראש עירנו – חוזר על עצמו פעם אחר פעם? במה הדברים אמורים?
משל הדג מלוח
בשטיבל, היה ביקוש גדול לדג מלוח, שחולק במשורה בקידושים, בדרך כלל. יענק'ל, משום מה, תמיד היה מסתדר, ויוצא מדושן עונג. "אוח, דג דליקטעס", היה ממלמל תוך שהוא צועד לביתו בניחותא. ואילו חבירו לספסל, שמערל, היה ממורמר, והיה נאנח ורוטן בכל פעם מחדש.
מה ההבדל ביניהם, תשאלו? ובכן, יענק'ל הסתודד בעת החלוקה במטבח. ואילו שמער'ל, המתין בקצה השולחן עד בוש... ומה נותר לו, חוץ מלהיות ממורמר?
אגב בוש, רובינשטיין התראיין באחת מתחנות הרדיו החרדיות, וסיפר סיפור מעניין מתקופתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה, בוש נשיא ארה"ב, והגב' הכבודה מרת קונדליסה רייס, הזכורה כאן שלא לטוב. כן, הפגישה ביניהם נסובה בנושא ה'מזרח-תיכון-חדש' שלא נגמר לעולם.
הרב עובדיה יוסף זצוק"ל הרים טלפון בדיוק באמצע פגישה של אולמרט-קונדליסה. הרב יוסף זצ"ל, דרש מאולמרט להסדיר 'מנה' מכובדת לעיר ביתר, ועל-אתר הבקשה אושרה בידי מזכירת המדינה האמריקנית, בדמותם של כמה מאות יח"ד חדשות לביתר עילית.
אולי רובינשטיין ליכסן מבט בסיפור היסטורי זה לכיוונו של רוה"מ, שטראמפ כבר מאגף אותו מימין, אך בכל אופן, בשורה התחתונה: רובינשטיין נשאר עם הריטונים והמירמורים.
נזכרת מאוחר, חבר.
*
לסיפור השני, צירוף ביתר עילית לחוק הסיפוח של מעלה אדומים:
ציטוט מראש העיר מאיר רובינשטיין: "אני מברך על היוזמה להחלת הריבונות הישראלית במעלה אדומים. אולם תמה אני תמיהה גדולה –כיצד העלו על דעתם להציע חוק כזה מבלי לתת מענה לציבור החרדי, ולביתר עילית שהינה עיר גדולה ואף כאמור צמודה לקו הירוק.
"בשם יותר מחמישים אלף תושבי ביתר שאני משמש להם כפה, אני דורש בזאת מהנציגים החרדים בכנסת, להביא באופן מידי להכנסתה של העיר ביתר עילית לחוק החל הריבונות הישראלית".
"מצידה המערבי של העיר לכיוון בית שמש – נמצאים בתי העיר ביתר עילית במרחק אווירי של מטרים בלבד מהקו הירוק, כאשר שטח השיפוט שלה מגיע עד לקו הירוק".
"אזור התעשייה החדש של העיר 'היער האנגלי', הנמצא בימים אלו בשלבי אישור מתקדמים, יחבר באופן מוחלט את גדרות העיר עם גדר ההפרדה על הקו הירוק. היינו – ניתן יהיה להיכנס לביתר מכיוון מערב – ללא מעבר בשטחים". סוף ציטוט.
א. צריך להיות ריאלי. הרי זה לא הולך לקרות מחר בבוקר, כשטראמפ מבין עם מי יש לו עסק בדמות ראש ממשלה חלש שנתון לחקירות. הרי אפילו העברת השגרירות לירושלים, כצעד מתבקש, לא התקבל בישראל בתרועה רמה, אז על איזה פנטזיות מדברים כאן??
ב. מעלה אדומים אוחז ברצף טריטוריאלי לירושלים ועל כך הדיון. ביתר לא מחוברת פיזית לירושלים, ולגבי ביתר מדובר בעניין אחר לגמרי. להתעלם מגוש עציון ולהתייחס לביתר כמו איזו מובלעת מקרית שבטעות טכנית נכנסה לשטחים, זו התבטאות אומללה, שבעצם אומרת להפקיר את שאר גוש עציון. ומה עם אפרת? שם יש פחות יהודים? ושאר ישובי הגוש, שהרבה לפני 67 היה מאוכלס ביהודים? הרי כולם אומרים שיישובים אלו יהיו מחוץ לכל מו"מ?
ג. ציטוט: "אזור התעשייה החדש של העיר 'היער האנגלי', הנמצא בימים אלו בשלבי אישור מתקדמים, יחבר באופן מוחלט את גדרות העיר עם גדר ההפרדה על הקו הירוק. היינו – ניתן יהיה להיכנס לביתר מכיוון מערב – ללא מעבר בשטחים".
ציטוט אומלל זה רק מחזק את האמור לעיל, שכביכול ביתר יכולה להשתמש במעבר שלא ידרוך ח"ו ח"ו ב'שטחים'!... אחרי דיבורים כאלו, אפשר להסיק שעם קצת פיצויים תושבי ביתר יעמדו בתור לברוח מביתר...
אז אדוני ראש העיר מר רובינשטיין: אמרת בתחילת פנייתך "בשם יותר מחמישים אלף תושבי ביתר שאני משמש להם כפה". אז לא, רבים בעיר הזאת לא רואים בך מייצג אותם, ולו בגלל התבטאויותיך שמשקפות אך ורק את התנהלותך הכושלת.
תושב העיר ביתר, שאומר את מה שאחרים חושבים.
