בעיתון פורסמה כתבה על כנס מעסיקים בביתר, שהתכנס ביוזמת העירייה וביוזמת אירגון מפת"ח (כך מופיע בכתבה) כדי להביא מעסיקים לעירנו.
קודם כל יישר כוח לראש העיר הנכבד על ההשתתפות ביוזמה. הבנת הבעייה, כבר מעידה על רצון טוב לשנות. עצם ההכרה של ראש העיר בבעייה זה אומר שכבר יש התקדמות חיובית.
(נ.ב. לגבי תואר "הרב" המוצמד לראש העיר, זה לא מידתי שלא להצמיד את התואר לשאר השמות המופיעים בכתבה, שזכו רק לתואר: ר')
לגופו של עניין:
מי שמעיין בכתבה מבין מדברי ראש העיר, שהכדאיות של עסקים להגיע לעיר, היא בגלל הארנונה הנמוכה יחסית מערים רבות אחרות.
אם אני בעל עסק גדול, יש לי רק שאלה אחת לשאול את מר רובינשטיין:
מה ייצא לי מזה?! כדי להעביר עסק לביתר, ההוצאות אדירות. רכישת ציוד, העברתו, חיפוש עובדים חדשים, תקופת הסתגלות שלהם לעבודה (לא כולם מתאימים וחלק ינשרו) פרסום חזק כדי להגיע לקהל יעד חדש. מרחק יחסי מאזור המרכז, ועלות גבוהה יותר של הובלות (מעבר לקו הירוק יש שמבקשים יותר על הובלה) ועוד.
השאלה היא, אחרי כל פירוט ההשקעה, מה אני מרוויח?!
כמה שקלים פחות ארנונה? בשביל זה בעל עסק לא צריך את כל הכאב ראש הלזה!
זו שאלה עסקית עניינית נטו.
מילא אם ראש העיר היה מגיע עם בשורה, קחו פטור שנה מארנונה, או הטבה אחרת משמעותית, אפשר להבין. אבל רק לצקצק בלשון לצאת ידי חובה?
זה לא מקצועי, ולא עסקי.
לכן, בכדי למשוך בעלי עסקים להגיע לעיר, צריך תכנית מסודרת ועם ראייה לטווח ארוך.
בהמשך הדברים אומר רובינשטיין כי "ייבנו שני מבנים לתעשייה כדוגמת מבנה "קמח רובינפלד".
בעלי העסקים בביתר דורשים לדעת מהם הקריטריונים כדי לזכות ולקבל המבנים הנ"ל לצורך פתיחת עסק חדש?
וזאת כמתבקש מעירייה הפועלת בצורה שקופה תקינה וראויה, למטרת קידום העסקים בעירנו.
לגבי הכשרה מקצועית
קוראי הבלוג, וביניהם חברי עירייה, זוכרים בוודאי את התמונה של נהג חברת עילית מחזיק חגורת עור בידו. זה היה בכתבה של תושב העיר, שסך הכל רצה אוטובוס נורמלי לנסוע ללימודיו בגבעת שאול, מקום בו לומדים בערב גברים מתושבי עירנו, ובבוקר לומדות נשים, כדי שיוכלו להביא טרף לביתם\ן. הנ"ל עשה מחאה ועצר אוטובוס, בכדי שמישהו ישים לב למצוקה.
שוו בנפשכם, שמאות איש לומדים באותו מוסד בגבעת שאול, ונוסעים יום יום לשם. ואילו במודיעין, בית שמש, חיפה, בני ברק וירושלים, פתחו מזמן שלוחות בכדי להקל על הלומדים. למרות שבערים אלו יש כבר מוסדות כאלו. ואילו בביתר, אין שום מוסד כזה, וממשיכים לנסוע יום יום לילה לילה, גם כשהמצב הבטחוני בגזרה לא שפיר. אין להם ברירה.
אף אחד לא חושב שצריך לדאוג שיפתחו כאן בעירנו שלוחה נורמלית של לימודים.
מדוע תגרע ביתר מבני ברק ירושלים חיפה בית שמש ומודיעין?!
במודעה המפורסמת כאן, מברכים את משה אבוטבול ראש עיריית בית שמש, שבהשתדלותו פתחו שלוחה בעירו.
האם פה לא איכפת לנו מתושבי העיר המתרוצצים בכל יום בנסיעות מתישות מחוץ לעיר?
הרי ברור שאם תקום דרישה מסודרת מהעירייה יפתחו כאן שלוחה.
מדוע אף אחד לא איכפת לו מכך?
הגיע הזמן לטפל בבעיה.
הערה: אין בדברים הנ"ל לעודד מישהו ללמוד שם. מדובר על נשים שמפרנסות בביתם, וגברים נשואים שקיבלו אישור מרבם ללמוד מקצוע.
לפניכם תמונה של מודעה מהשלוחות הנ"ל.
קודם כל יישר כוח לראש העיר הנכבד על ההשתתפות ביוזמה. הבנת הבעייה, כבר מעידה על רצון טוב לשנות. עצם ההכרה של ראש העיר בבעייה זה אומר שכבר יש התקדמות חיובית.
(נ.ב. לגבי תואר "הרב" המוצמד לראש העיר, זה לא מידתי שלא להצמיד את התואר לשאר השמות המופיעים בכתבה, שזכו רק לתואר: ר')
לגופו של עניין:
מי שמעיין בכתבה מבין מדברי ראש העיר, שהכדאיות של עסקים להגיע לעיר, היא בגלל הארנונה הנמוכה יחסית מערים רבות אחרות.
אם אני בעל עסק גדול, יש לי רק שאלה אחת לשאול את מר רובינשטיין:
מה ייצא לי מזה?! כדי להעביר עסק לביתר, ההוצאות אדירות. רכישת ציוד, העברתו, חיפוש עובדים חדשים, תקופת הסתגלות שלהם לעבודה (לא כולם מתאימים וחלק ינשרו) פרסום חזק כדי להגיע לקהל יעד חדש. מרחק יחסי מאזור המרכז, ועלות גבוהה יותר של הובלות (מעבר לקו הירוק יש שמבקשים יותר על הובלה) ועוד.
השאלה היא, אחרי כל פירוט ההשקעה, מה אני מרוויח?!
כמה שקלים פחות ארנונה? בשביל זה בעל עסק לא צריך את כל הכאב ראש הלזה!
זו שאלה עסקית עניינית נטו.
מילא אם ראש העיר היה מגיע עם בשורה, קחו פטור שנה מארנונה, או הטבה אחרת משמעותית, אפשר להבין. אבל רק לצקצק בלשון לצאת ידי חובה?
זה לא מקצועי, ולא עסקי.
לכן, בכדי למשוך בעלי עסקים להגיע לעיר, צריך תכנית מסודרת ועם ראייה לטווח ארוך.
בהמשך הדברים אומר רובינשטיין כי "ייבנו שני מבנים לתעשייה כדוגמת מבנה "קמח רובינפלד".
בעלי העסקים בביתר דורשים לדעת מהם הקריטריונים כדי לזכות ולקבל המבנים הנ"ל לצורך פתיחת עסק חדש?
וזאת כמתבקש מעירייה הפועלת בצורה שקופה תקינה וראויה, למטרת קידום העסקים בעירנו.
לגבי הכשרה מקצועית
קוראי הבלוג, וביניהם חברי עירייה, זוכרים בוודאי את התמונה של נהג חברת עילית מחזיק חגורת עור בידו. זה היה בכתבה של תושב העיר, שסך הכל רצה אוטובוס נורמלי לנסוע ללימודיו בגבעת שאול, מקום בו לומדים בערב גברים מתושבי עירנו, ובבוקר לומדות נשים, כדי שיוכלו להביא טרף לביתם\ן. הנ"ל עשה מחאה ועצר אוטובוס, בכדי שמישהו ישים לב למצוקה.
שוו בנפשכם, שמאות איש לומדים באותו מוסד בגבעת שאול, ונוסעים יום יום לשם. ואילו במודיעין, בית שמש, חיפה, בני ברק וירושלים, פתחו מזמן שלוחות בכדי להקל על הלומדים. למרות שבערים אלו יש כבר מוסדות כאלו. ואילו בביתר, אין שום מוסד כזה, וממשיכים לנסוע יום יום לילה לילה, גם כשהמצב הבטחוני בגזרה לא שפיר. אין להם ברירה.
אף אחד לא חושב שצריך לדאוג שיפתחו כאן בעירנו שלוחה נורמלית של לימודים.
מדוע תגרע ביתר מבני ברק ירושלים חיפה בית שמש ומודיעין?!
במודעה המפורסמת כאן, מברכים את משה אבוטבול ראש עיריית בית שמש, שבהשתדלותו פתחו שלוחה בעירו.
האם פה לא איכפת לנו מתושבי העיר המתרוצצים בכל יום בנסיעות מתישות מחוץ לעיר?
הרי ברור שאם תקום דרישה מסודרת מהעירייה יפתחו כאן שלוחה.
מדוע אף אחד לא איכפת לו מכך?
הגיע הזמן לטפל בבעיה.
הערה: אין בדברים הנ"ל לעודד מישהו ללמוד שם. מדובר על נשים שמפרנסות בביתם, וגברים נשואים שקיבלו אישור מרבם ללמוד מקצוע.
לפניכם תמונה של מודעה מהשלוחות הנ"ל.
 |
| מקומה של ביתר נפקד. מימין למעלה: ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, חיפה |
ראש עירנו הנכבד הרב מאיר רובינשטיין הי"ו נרדם בעמידה
השבמחקסוף סוף מעלים את הבעיה הזאת. הלוואי שמישהו יטפל בזה כבר
השבמחקבס"ד
השבמחקכפי שאני מכיר את ראש העיר לפי פעולותיו לא אכפת לו משום דבר ומאף אחד! הדבר היחידי שהוא מוטרד ממנו זה איך להישאר בכיסא שלו לנצח!
מקווה אני מאוד שזה ישתנה! אך נראה לי שלא במהרה אם בכלל!
אברהם שוליאקוב
לא אתפלא אם זה יסגר בסודיות וחשאיות. קריטריונים? איזה תמימות. מי שישלם אחוזים.
השבמחקבס"ד
מחקנראה לי שהכל נסגר בעיר מתחת לשולחן! סוף דבר הכל נשמע!
אברהם שוליאקוב