התקבל במייל : הסתתרות תחת מטריה של "איסור פניה לערכאות" ו"איסור לשון הרע" מחפות על הכל.

עם  פרוץ מבצע "צוק איתן", נקלענו אנו למצב מביש.

הקראוונים בהם משוכנים 6 כיתות שלנו, אינם מוגנים, וגם אין בסמיכות מבנה שבמקרה הצורך ישמש כמחסה בזמן התקפה.

בעירייה הסכימו לארגן לנו מבנה זמני השוכן בישיבה של חסידות מוכרת בעיר, לכאורה מעשה אצילי של קברניטי העיר.

בבואנו לשם, גילינו לא פחות מ 11 כיתות ריקות, ממוזגות ורחבות, שוממות, במבנה נפרד,

הזמנו משאיות שיעבירו לשם את הציוד והריהוט, וכל המצטרך כדי לשכן שם את תלמידנו.

במהלך השהיה שם , ניסינו להביע תמיהה, איך זה שאנחנו ועוד רבים כמונו מתבוססים וסובלים בקרוואנים, בימי קור וחום בתנאים של מחנות פליטים, וכאן ניצבות להן 11 כיתות ריקות במשך שנה שלימה??

ראש העיר ניסה לתקוף, איך זה שאתם משיבים  רעה תחת טובה, פינינו עבורכם אגף שלם ושלחנו תלמידים ללמוד בבית כנסת סמוך, רק כדי לאכלס אתכם.... אבל הובך מיד כשניסינו לוודא את זה.

הגירסא שונתה והסיפור שנמכר הוא: התלמידים לא נמצאים בתקופה הזו כאן, לכן הכיתות עומדות ריקות...

אם נמצאים כאן תלמידים והכל מלא, איך שאין כאן ריהוט וציוד???

אין תשובה.

העוזר יודא ניסה למכור ש"הם שילמו על זה"... וכולנו יודעים כמה אמת יש במשפט הזה.

וישראל תיק, המחוייב מתוקף תפקידו להגן על הבוס, התחיל להסביר שזו הפרוצדורה וכו'...

נזכרנו איך בתחילת שנה, לאחר שהאכילו אותנו מרורים עד שקבלנו את מה שמגיע לנו, התווכחנו אז על דשא סינטטי שיונח ברחבת הקראוונים שקיבלנו, כי התבוססות בבוץ ובאבני חצץ, לא ממש ראוי.

ספרו לנו שהעירייה מעולם לא תיקצבה "מותרות" כמו אלו, ואכן רכשו מכספי המוסד את החומר, ומרבד ירוק הונח על רחבה על חשבון המוסד.

וכאן נתקלנו ב 500 מטר ריצוף, ע"ח העירייה, יקר פי כמה מדשא סנטטי, שרק השד יודע מהיכן נמצא פתאום המימון לכך.

הרושם שנשאר בל ימחה.

תשתית מושחתת ותרבות של איפה ואיפה.

הסתתרות תחת מטריה של "איסור פניה לערכאות" ו"איסור לשון הרע" מחפות על הכל.

שוב כדי לסבר את האוזן, ישיבות וחיידרים מתבוססים במבנים עראיים, לא ראויים, תוך סבל נורא.

תירוצים שונים של גרעון, ואי עמידה בתנאים, ואין ספור בדותות וטיעונים שקריים.

וכאן לעיני כולם, ניצב מבנה הדור, והמציאות טופחת גם על אלו שניסו לחמוק מלהסתכל בה נכוחה.